תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק כט

א  איש תוכחות, מקשה-עורף--    פתע יישבר, ואין מרפא.
ב  ברבות צדיקים, ישמח העם;    ובמשול רשע, ייאנח עם.
ג  איש-אוהב חכמה, ישמח אביו;    ורועה זונות, יאבד-הון.
ד  מלך--במשפט, יעמיד ארץ;    ואיש תרומות יהרסנה.
ה  גבר, מחליק על-ריעהו;    רשת, פורש על-פעמיו.
ו  בפשע איש רע מוקש;    וצדיק, ירון ושמח.
ז  יודע צדיק, דין דלים;    רשע, לא-יבין דעת.
ח  אנשי לצון, יפיחו קריה;    וחכמים, ישיבו אף.
ט  איש-חכם--נשפט, את-איש אוויל:    ורגז ושחק, ואין נחת.
י  אנשי דמים, ישנאו-תם;    וישרים, יבקשו נפשו.
יא  כל-רוחו, יוציא כסיל;    וחכם, באחור ישבחנה.
יב  מושל, מקשיב על-דבר-שקר--    כל-משרתיו רשעים.
יג  רש ואיש תככים נפגשו--    מאיר עיני שניהם יהוה.
יד  מלך שופט באמת דלים--    כיסאו, לעד ייכון.
טו  שבט ותוכחת, ייתן חכמה;    ונער משולח, מביש אימו.
טז  ברבות רשעים, ירבה-פשע;    וצדיקים, במפלתם יראו.
יז  יסר בנך, ויניחך;    וייתן מעדנים לנפשך.

יח  באין חזון, ייפרע עם;    ושומר תורה אשריהו.
יט  בדברים, לא-ייווסר עבד:    כי-יבין, ואין מענה.
כ  חזית--איש, אץ בדבריו:    תקווה לכסיל ממנו.
כא  מפנק מנוער עבדו;    ואחריתו, יהיה מנון.
כב  איש-אף, יגרה מדון;    ובעל חמה רב-פשע.
כג  גאוות אדם, תשפילנו;    ושפל-רוח, יתמוך כבוד.
כד  חולק עם-גנב, שונא נפשו;    אלה ישמע, ולא יגיד.
כה  חרדת אדם, ייתן מוקש;    ובוטח ביהוה ישוגב.
כו  רבים, מבקשים פני-מושל;    ומיהוה, משפט-איש.
כז  תועבת צדיקים, איש עוול;    ותועבת רשע ישר-דרך.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?