תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - רות - הכול
פרק א ב ג ד


רות פרק ג

א ותאמר לה, נועמי חמותה:  בתי, הלוא אבקש-לך מנוח אשר ייטב-לך.  ב ועתה, הלוא בועז מודעתנו, אשר היית, את-נערותיו; הנה-הוא, זורה את-גורן השעורים--הלילה.  ג ורחצת וסכת, ושמת שמלותייך עלייך--וירדת הגורן; אל-תיוודעי לאיש, עד כלותו לאכול ולשתות.  ד ויהי בשוכבו, וידעת את-המקום אשר ישכב-שם, ובאת וגילית מרגלותיו, ושכבת; והוא יגיד לך, את אשר תעשין.  ה ותאמר, אליה:  כול אשר-תאמרי אליי, אעשה.  ו ותרד, הגורן; ותעש, ככול אשר-ציוותה חמותה.  ז ויאכל בועז וישת, וייטב ליבו, ויבוא, לשכב בקצה הערימה; ותבוא בלט, ותגל מרגלותיו ותשכב.  ח ויהי בחצי הלילה, ויחרד האיש ויילפת; והנה אישה, שוכבת מרגלותיו.  ט ויאמר, מי-את; ותאמר, אנוכי רות אמתך, ופרשת כנפיך על-אמתך, כי גואל אתה.  י ויאמר, ברוכה את ליהוה בתי--היטבת חסדך האחרון, מן-הראשון:  לבלתי-לכת, אחרי הבחורים--אם-דל, ואם-עשיר.  יא ועתה, בתי אל-תיראי, כול אשר-תאמרי, אעשה-לך:  כי יודע כל-שער עמי, כי אשת חיל את.  יב ועתה כי אומנם, כי גואל אנוכי; וגם יש גואל, קרוב ממני.  יג ליני הלילה, והיה בבוקר אם-יגאלך טוב יגאל, ואם-לא יחפוץ לגואלך וגאלתיך אנוכי, חי-יהוה; שכבי, עד-הבוקר.  יד ותשכב מרגלותיו, עד-הבוקר, ותקם, בטרם יכיר איש את-ריעהו; ויאמר, אל-ייוודע, כי-באה האישה, הגורן.  טו ויאמר, הבי המטפחת אשר-עלייך ואחוזי-בה--ותאחז בה; וימד שש-שעורים וישת עליה, ויבוא העיר.  טז ותבוא, אל-חמותה, ותאמר, מי-את בתי; ותגד-לה--את כל-אשר עשה-לה, האיש.  יז ותאמר, שש-השעורים האלה נתן לי:  כי אמר אליי, אל-תבואי ריקם אל-חמותך.  יח ותאמר, שבי בתי, עד אשר תדעין, איך ייפול דבר:  כי לא ישקוט האיש, כי-אם-כילה הדבר היום.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - רות - הכול
פרק א ב ג ד


יש לך שאלה או הערה?