תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח


שיר השירים פרק ח

א מי ייתנך כאח לי, יונק שדי אימי; אמצאך בחוץ אשקך, גם לא-יבוזו לי.  ב אנהגך, אביאך אל-בית אימי--תלמדני; אשקך מיין הרקח, מעסיס רימוני.  ג שמאלו תחת ראשי, וימינו תחבקני.  ד השבעתי אתכם, בנות ירושלים:  מה-תעירו ומה-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ.  {ס}

ה מי זאת, עולה מן-המדבר, מתרפקת, על-דודה; תחת התפוח, עוררתיך--שמה חיבלתך אימך, שמה חיבלה ילדתך.  ו שימני כחותם על-ליבך, כחותם על-זרועך--כי-עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה:  רשפיה--רשפי, אש שלהבתיה.  ז מים רבים, לא יוכלו לכבות את-האהבה, ונהרות, לא ישטפוה; אם-ייתן איש את-כל-הון ביתו, באהבה--בוז, יבוזו לו.  {ס}

ח אחות לנו קטנה, ושדיים אין לה; מה-נעשה לאחותנו, ביום שידובר-בה.  ט אם-חומה היא, נבנה עליה טירת כסף; ואם-דלת היא, נצור עליה לוח ארז.  י אני חומה, ושדיי כמגדלות; אז הייתי בעיניו, כמוצאת שלום.  {פ}

יא כרם היה לשלמה בבעל המון, נתן את-הכרם לנוטרים:  איש יביא בפרייו, אלף כסף.  יב כרמי שלי, לפניי; האלף לך שלמה, ומאתיים לנוטרים את-פרייו.  יג היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך--השמיעיני.  יד ברח דודי, ודמה-לך לצבי או לעופר האיילים--על, הרי בשמים.  {ש}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח


יש לך שאלה או הערה?