תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


קוהלת פרק ד

א ושבתי אני, ואראה את-כל-העשוקים, אשר נעשים, תחת השמש; והנה דמעת העשוקים, ואין להם מנחם, ומיד עושקיהם כוח, ואין להם מנחם.  ב ושבח אני את-המתים, שכבר מתו--מן-החיים, אשר המה חיים עדנה.  ג וטוב, משניהם--את אשר-עדן, לא היה:  אשר לא-ראה את-המעשה הרע, אשר נעשה תחת השמש.  ד וראיתי אני את-כל-עמל, ואת כל-כשרון המעשה--כי היא קנאת-איש, מריעהו; גם-זה הבל, ורעות רוח.  ה הכסיל חובק את-ידיו, ואוכל את-בשרו.  ו טוב, מלוא כף נחת--ממלוא חופניים עמל, ורעות רוח.  ז ושבתי אני ואראה הבל, תחת השמש.  ח יש אחד ואין שני גם בן ואח אין-לו, ואין קץ לכל-עמלו--גם-עינו, לא-תשבע עושר; ולמי אני עמל, ומחסר את-נפשי מטובה--גם-זה הבל ועניין רע, הוא.  ט טובים השניים, מן-האחד:  אשר יש-להם שכר טוב, בעמלם.  י כי אם-ייפולו, האחד יקים את-חברו; ואילו, האחד שייפול, ואין שני, להקימו.  יא גם אם-ישכבו שניים, וחם להם; ולאחד, איך ייחם.  יב ואם-יתקפו, האחד--השניים, יעמדו נגדו; והחוט, המשולש, לא במהרה, יינתק.  יג טוב ילד מסכן, וחכם--ממלך זקן וכסיל, אשר לא-ידע להיזהר עוד.  יד כי-מבית הסורים, יצא למלוך:  כי גם במלכותו, נולד רש.  טו ראיתי, את-כל-החיים, המהלכים, תחת השמש--עם הילד השני, אשר יעמוד תחתיו.  טז אין-קץ לכל-העם, לכול אשר-היה לפניהם--גם האחרונים, לא ישמחו-בו:  כי-גם-זה הבל, ורעיון רוח.  יז שמור רגלך, כאשר תלך אל-בית האלוהים, וקרוב לשמוע, מתת הכסילים זבח:  כי-אינם יודעים, לעשות רע.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


יש לך שאלה או הערה?