תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


קוהלת פרק ז

א טוב שם, משמן טוב; ויום המוות, מיום היוולדו.  ב טוב ללכת אל-בית-אבל, מלכת אל-בית משתה--באשר, הוא סוף כל-האדם; והחי, ייתן אל-ליבו.  ג טוב כעס, משחוק:  כי-ברוע פנים, ייטב לב.  ד לב חכמים בבית אבל, ולב כסילים בבית שמחה.  ה טוב, לשמוע גערת חכם--מאיש, שומע שיר כסילים.  ו כי כקול הסירים תחת הסיר, כן שחוק הכסיל; וגם-זה, הבל.  ז כי העושק, יהולל חכם; ויאבד את-לב, מתנה.  ח טוב אחרית דבר, מראשיתו; טוב ארך-רוח, מגבה-רוח.  ט אל-תבהל ברוחך, לכעוס:  כי כעס, בחיק כסילים ינוח.  י אל-תאמר, מה היה--שהימים הראשונים, היו טובים מאלה:  כי לא מחכמה, שאלת על-זה.  יא טובה חכמה, עם-נחלה; ויותר, לרואי השמש.  יב כי בצל החכמה, בצל הכסף; ויתרון דעת, החכמה תחייה בעליה.  יג ראה, את-מעשה האלוהים:  כי מי יוכל לתקן, את אשר עיוותו.  יד ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה; גם את-זה לעומת-זה, עשה האלוהים, על-דברת שלא ימצא האדם אחריו, מאומה.  טו את-הכול ראיתי, בימי הבלי; יש צדיק, אובד בצדקו, ויש רשע, מאריך ברעתו.  טז אל-תהי צדיק הרבה, ואל-תתחכם יותר:  למה, תישומם.  יז אל-תרשע הרבה, ואל-תהי סכל:  למה תמות, בלא עיתך.  יח טוב אשר תאחוז בזה, וגם-מזה אל-תנח את-ידך:  כי-ירא אלוהים, ייצא את-כולם.  יט החכמה, תעוז לחכם--מעשרה, שליטים, אשר היו, בעיר.  כ כי אדם, אין צדיק בארץ--אשר יעשה-טוב, ולא יחטא.  כא גם לכל-הדברים אשר ידברו, אל-תיתן ליבך:  אשר לא-תשמע את-עבדך, מקללך.  כב כי גם-פעמים רבות, ידע ליבך:  אשר גם-אתה, קיללת אחרים.  כג כל-זו, ניסיתי בחכמה; אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני.  כד רחוק, מה-שהיה; ועמוק עמוק, מי ימצאנו.  כה סבותי אני וליבי לדעת ולתור, ובקש חכמה וחשבון; ולדעת רשע כסל, והסכלות הוללות.  כו ומוצא אני מר ממוות, את-האישה אשר-היא מצודים וחרמים ליבה--אסורים ידיה; טוב לפני האלוהים, יימלט ממנה, וחוטא, יילכד בה.  כז ראה זה מצאתי, אמרה קוהלת; אחת לאחת, למצוא חשבון.  כח אשר עוד-ביקשה נפשי, ולא מצאתי:  אדם אחד מאלף, מצאתי--ואישה בכל-אלה, לא מצאתי.  כט לבד ראה-זה מצאתי, אשר עשה האלוהים את-האדם ישר; והמה ביקשו, חישבונות רבים.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


יש לך שאלה או הערה?