תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


קוהלת פרק י

א זבובי מוות, יבאיש יביע שמן רוקח; יקר מחכמה מכבוד, סכלות מעט.  ב לב חכם לימינו, ולב כסיל לשמאלו.  ג וגם-בדרך כשסכל הולך, ליבו חסר; ואמר לכול, סכל הוא.  ד אם-רוח המושל תעלה עליך, מקומך אל-תנח:  כי מרפא, יניח חטאים גדולים.  ה יש רעה, ראיתי תחת השמש--כשגגה, שיוצא מלפני השליט.  ו ניתן הסכל, במרומים רבים; ועשירים, בשפל יישבו.  ז ראיתי עבדים, על-סוסים; ושרים הולכים כעבדים, על-הארץ.  ח חופר גומץ, בו ייפול; ופורץ גדר, יישכנו נחש.  ט מסיע אבנים, ייעצב בהם; בוקע עצים, ייסכן בם.  י אם-קהה הברזל, והוא לא-פנים קילקל, וחיילים, יגבר; ויתרון הכשר, חכמה.  יא אם-יישוך הנחש, בלא-לחש; ואין יתרון, לבעל הלשון.  יב דברי פי-חכם, חן; ושפתות כסיל, תבלענו.  יג תחילת דברי-פיהו, סכלות; ואחרית פיהו, הוללות רעה.  יד והסכל, ירבה דברים; לא-יידע האדם, מה-שיהיה, ואשר יהיה מאחריו, מי יגיד לו.  טו עמל הכסילים, תייגענו--אשר לא-ידע, ללכת אל-עיר.  טז אי-לך ארץ, שמלכך נער; ושרייך, בבוקר יאכלו.  יז אשרך ארץ, שמלכך בן-חורים; ושרייך בעת יאכלו, בגבורה ולא בשתי.  יח בעצלתיים, יימך המקרה; ובשפלות ידיים, ידלוף הבית.  יט לשחוק עושים לחם, ויין ישמח חיים; והכסף, יענה את-הכול.  כ גם במדעך, מלך אל-תקלל, ובחדרי משכבך, אל-תקלל עשיר:  כי עוף השמיים יוליך את-הקול, ובעל כנפיים יגיד דבר.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


יש לך שאלה או הערה?