תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


עזרא פרק ד

א וישמעו, צרי יהודה ובנימין:  כי-בני הגולה בונים היכל, ליהוה אלוהי ישראל.  ב וייגשו אל-זרובבל ואל-ראשי האבות, ויאמרו להם נבנה עימכם--כי ככם, נדרוש לאלוהיכם; ולו אנחנו זובחים, מימי איסר חדון מלך אשור, המעלה אותנו, פה.  ג ויאמר להם זרובבל וישוע, ושאר ראשי האבות לישראל--לא-לכם ולנו, לבנות בית לאלוהינו:  כי אנחנו יחד נבנה, ליהוה אלוהי ישראל, כאשר ציוונו, המלך כורש מלך-פרס.  ד ויהי, עם-הארץ--מרפים, ידי עם-יהודה; ומבהלים אותם, לבנות.  ה וסוכרים עליהם יועצים, להפר עצתם--כל-ימי, כורש מלך פרס, ועד-מלכות, דריווש מלך-פרס.  ו ובמלכות, אחשוורוש, בתחילת, מלכותו--כתבו שטנה, על-יושבי יהודה וירושלים.  {ס}

ז ובימי ארתחשסתא, כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנוותיו, על-ארתחשסתא, מלך פרס; וכתב, הנשתוון, כתוב ארמית, ומתורגם ארמית.  {פ}

ח רחום בעיל-טעים, ושמשיי ספרא, כתבו איגרה חדה, על-ירושלם--לארתחשסתא מלכא, כנימא.  ט אדיין רחום בעיל-טעים, ושמשיי ספרא, ושאר, כנוותהון--דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא, ארכוויא בבליא שושנכיא, דהייא, עילמיא.  י ושאר אומיא, די הגלי אסנפר רבא ויקירא, והותיב הימו, בקריה די שמריין--ושאר עבר-נהרה, וכענת.  יא דנה, פרשגן איגרתא, די שלחו עלוהי, על-ארתחשסתא מלכא--עבדך אנש עבר-נהרה, וכענת.  {פ}

יב ידיע, להוי למלכא, די יהודיא די סליקו מן-לוותך, עלינא אתו לירושלם; קרייתא מרודתא ובישתא, בניין, ושוריא שכלילו, ואושיא יחיטו.  יג כען, ידיע להוי למלכא, די הן קרייתא דך תתבני, ושוריא ישתכללון--מנדה-בלו והלך לא ינתנון, ואפתום מלכים תהנזיק.  יד כען, כל-קוביל די-מלח היכלא מלחנא, וערוות מלכא, לא אריך-לנא למחזי; על-דנה--שלחנא, והודענא למלכא.  טו די יבקר בספר-דוכרניא די אבהתך, ותהשכח בספר דוכרניא ותנדע, די קרייתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדינן, ואשתדור עבדין בגווה מן-יומת עלמא; על-דנה--קרייתא דך, הוחורבת.  טז מהודעין אנחנה, למלכא, די הן קרייתא דך תתבני, ושוריה ישתכללון:  לוקביל דנה--חלק בעבר נהרא, לא איתיי לך.  {פ}

יז פתגמא שלח מלכא, על-רחום בעיל-טעים ושמשיי ספרא, ושאר כנוותהון, די יתבין בשמריין--ושאר עבר-נהרה שלם, וכעת.  {ס}

יח נשתוונא, די שלחתון עלינא--מפרש קרי, קודמיי.  יט ומיני, שים טעים, ובקרו והשכחו, די קרייתא דך מן-יומת עלמא על-מלכין מתנשאה; ומרד ואשתדור, מתעבד-בה.  כ ומלכין תקיפין, הוו על-ירושלם, ושליטין, בכול עבר נהרה; ומידה בלו והלך, מתייהיב להון.  כא כען שימו טעים, לבטלא גובריא איליך; וקרייתא דך לא תתבני, עד-מיני טעמא ייתשם.  כב וזהירין הוו שלו, למעבד על-דנה; למה ישגי חבלא, להנזקת מלכין.  {ס}

כג אדיין, מן-די פרשגן נשתוונא די ארתחשסתא מלכא, קרי קודם-רחום ושמשיי ספרא, וכנוותהון; אזלו בבהילו לירושלם על-יהודיא, ובטילו הימו באדרע וחיל.  {ס}

כד באדיין, בטילת עבידת בית-אלהא, די, בירושלם; והות, בטלא, עד שנת תרתין, למלכות דריווש מלך-פרס.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


יש לך שאלה או הערה?