תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


עזרא פרק ט

א וככלות אלה, ניגשו אליי השרים לאמור--לא-נבדלו העם ישראל והכוהנים והלויים, מעמי הארצות:  כתועבותיהם לכנעני החיתי הפריזי היבוסי, העמוני המואבי, המצרי, והאמורי.  ב כי-נשאו מבנותיהם, להם ולבניהם, והתערבו זרע הקודש, בעמי הארצות; ויד השרים והסגנים, הייתה במעל הזה--ראשונה.  {ס}

ג וכשומעי את-הדבר הזה, קרעתי את-בגדי ומעילי; ואמרטה משיער ראשי, וזקני, ואשבה, משומם.  ד ואליי ייאספו, כול חרד בדברי אלוהי-ישראל--על, מעל הגולה; ואני יושב משומם, עד למנחת הערב.  ה ובמנחת הערב, קמתי מתעניתי, ובקורעי בגדי, ומעילי; ואכרעה, על-ברכיי, ואפרשה כפיי, אל-יהוה אלוהיי.  ו ואומרה, אלוהיי בושתי ונכלמתי--להרים אלוהיי פניי, אליך:  כי עוונותינו רבו למעלה ראש, ואשמתנו גדלה עד לשמיים.  ז מימי אבותינו, אנחנו באשמה גדולה--עד, היום הזה; ובעוונותינו ניתנו אנחנו מלכינו כוהנינו ביד מלכי הארצות, בחרב בשבי ובביזה ובבושת פנים--כהיום הזה.  ח ועתה כמעט-רגע הייתה תחינה מאת יהוה אלוהינו, להשאיר לנו פליטה, ולתת-לנו יתד, במקום קודשו--להאיר עינינו אלוהינו, ולתיתנו מחיה מעט בעבדותנו.  ט כי-עבדים אנחנו--ובעבדותנו, לא עזבנו אלוהינו; ויט-עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת-לנו מחיה, לרומם את-בית אלוהינו ולהעמיד את-חורבותיו, ולתת-לנו גדר, ביהודה ובירושלים.  {ס}

י ועתה מה-נאמר אלוהינו, אחרי-זאת:  כי עזבנו, מצוותיך.  יא אשר ציווית, ביד עבדיך הנביאים לאמור--הארץ אשר אתם באים לרשתה, ארץ נידה היא בנידת עמי הארצות:  בתועבותיהם, אשר מילאוה מפה אל-פה--בטומאתם.  יב ועתה בנותיכם אל-תיתנו לבניהם, ובנותיהם אל-תשאו לבניכם, ולא-תדרשו שלומם וטובתם, עד-עולם--למען תחזקו, ואכלתם את-טוב הארץ, והורשתם לבניכם, עד-עולם.  יג ואחרי, כל-הבא עלינו, במעשינו הרעים, ובאשמתנו הגדולה:  כי אתה אלוהינו, חשכת למטה מעוונינו, ונתת לנו פליטה, כזאת.  יד הנשוב, להפר מצוותיך, ולהתחתן, בעמי התועבות האלה:  הלוא תאנף-בנו עד-כלה, לאין שארית ופליטה.  {פ}

טו יהוה אלוהי ישראל, צדיק אתה--כי-נשארנו פליטה, כהיום הזה; הננו לפניך באשמתנו, כי אין לעמוד לפניך על-זאת.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


יש לך שאלה או הערה?