תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


נחמיה פרק ד

א ויהי כאשר שמע סנבלט וטובייה והערבים והעמונים והאשדודים, כי-עלתה ארוכה לחומות ירושלים--כי-החלו הפרוצים, להיסתם; וייחר להם, מאוד.  ב ויקשרו כולם יחדיו, לבוא להילחם בירושלים, ולעשות לו, תועה.  ג ונתפלל, אל-אלוהינו; ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה, מפניהם.  ד ויאמר יהודה, כשל כוח הסבל, והעפר, הרבה; ואנחנו לא נוכל, לבנות בחומה.  ה ויאמרו צרינו, לא יידעו ולא יראו, עד אשר-נבוא אל-תוכם, והרגנום; והשבתנו, את-המלאכה.  ו ויהי כאשר-באו היהודים, היושבים אצלם; ויאמרו לנו עשר פעמים, מכל-המקומות אשר-תשובו עלינו.  ז ואעמיד מתחתיות למקום, מאחרי לחומה--בצחיחים; ואעמיד את-העם למשפחות, עם-חרבותיהם רומחיהם וקשתותיהם.  ח וארא ואקום, ואומר אל-החורים ואל-הסגנים ואל-יתר העם--אל-תיראו, מפניהם:  את-אדוניי הגדול והנורא, זכורו, והילחמו על-אחיכם בניכם ובנותיכם, נשיכם ובתיכם.  {פ}

ט ויהי כאשר-שמעו אויבינו, כי-נודע לנו, ויפר האלוהים, את-עצתם; ונשב כולנו אל-החומה, איש אל-מלאכתו.  י ויהי מן-היום ההוא, חצי נעריי עושים במלאכה, וחציים מחזיקים והרמחים המגינים, והקשתות והשריונים; והשרים--אחרי, כל-בית יהודה.  יא הבונים בחומה והנושאים בסבל, עומשים; באחת ידו עושה במלאכה, ואחת מחזקת השלח.  יב והבונים--איש חרבו אסורים על-מותניו, ובונים; והתוקע בשופר, אצלי.  יג ואומר אל-החורים ואל-הסגנים, ואל-יתר העם--המלאכה הרבה, ורחבה; ואנחנו, נפרדים על-החומה, רחוקים, איש מאחיו.  יד במקום, אשר תשמעו את-קול השופר, שמה, תיקבצו אלינו; אלוהינו, יילחם לנו.  טו ואנחנו, עושים במלאכה; וחציים, מחזיקים ברמחים, מעלות השחר, עד צאת הכוכבים.  טז גם בעת ההיא, אמרתי לעם--איש ונערו, ילינו בתוך ירושלים; והיו-לנו הלילה משמר, והיום מלאכה.  יז ואין אני ואחיי ונעריי, ואנשי המשמר אשר אחריי--אין-אנחנו פושטים, בגדינו; איש, שלחו המים.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


יש לך שאלה או הערה?