תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק ד

א ואתיב משה, ואמר, והא לא יהימנון לי, ולא יקבלון מיני:  ארי יימרון, לא אתגלי לך ה'.  ב ואמר ליה ה', מא דין בידך; ואמר, חוטרא.  ג ואמר רמוהי לארעא, ורמהי לארעא והוה לחויא; וערק משה, מן קודמוהי.  ד ואמר ה', למשה, אושיט ידך, ואיחוד בדנביה; ואושיט ידיה ואתקיף ביה, והוה לחוטרא בידיה.  ה בדיל דיהימנון, ארי אתגלי לך ה' אלהא דאבהתהון:  אלהיה דאברהם אלהיה דיצחק, ואלהיה דיעקוב.  ו ואמר ה' ליה עוד, אעיל כען ידך בעטפך, ואעיל ידיה, בעטפיה; ואפקה, והא ידיה חוורא כתלגא.  ז ואמר, אתיב ידך לעטפך, ואתיב ידיה, לעטפיה; ואפקה, מעטפיה, והא תבת, הות כבסריה.  ח ויהי, אם לא יהימנון לך, ולא יקבלון, לקל אתא קדמאה--ויהימנון, לקל אתא בתראה.  ט ויהי אם לא יהימנון אף לתרין אתיא האילין, ולא יקבלון מינך--ותיסב ממיא דבנהרא, ותישוד ליבשתא; ויהון מיא דתיסב מן נהרא, ויהון לדמא ביבשתא.  י ואמר משה קודם ה', בבעו ה', לא גבר דמילול אנא אף מאתמלי אף מדקמוהי, אף מעידן דמלילתא עם עבדך:  ארי יקיר ממלל ועמיק לישן, אנא.  יא ואמר ה' ליה, מאן שווי פומא לאנשא, או מאן שווי אילימא, או חרשא או פתיחא או עווירא--הלא אנא, ה'.  יב וכען, איזיל; ומימרי יהי עם פומך, ואלפינך דתמליל.  יג ואמר, בבעו ה'; שלח כען, ביד מאן דכשר למשלח.  יד ותקיף רוגזא דה' במשה, ואמר הלא אהרון אחוך ליוואה--גלי קודמיי, ארי מללא ימליל הוא; ואף הא הוא נפיק לקדמותך, ויחזינך ויחדי בליביה.  טו ותמליל עימיה, ותשווי ית פתגמיא בפומיה; ומימרי, יהי עם פומך ועם פומיה, ואליף יתכון, ית דתעבדון.  טז וימליל הוא לך, עם עמא; ויהי הוא יהי לך למתורגמן, ואת תהי ליה לרב.  יז וית חוטרא הדין, תיסב בידך, דתעביד ביה, ית אתיא.  {פ}

יח ואזל משה ותב לוות יתר חמוהי, ואמר ליה איזיל כען ואתוב לוות אחיי דבמצריים, ואחזי, העד כען קיימין; ואמר יתרו למשה, איזיל לשלם.  יט ואמר ה' למשה במדיין, איזיל תוב למצריים:  ארי מיתו, כל גובריא, דבעו, למקטלך.  כ ודבר משה ית איתתיה וית בנוהי, וארכיבינון על חמרא, ותב, לארעא דמצריים; ונסיב משה ית חוטרא דאתעבידו ביה ניסין מן קודם ה', בידיה.  כא ואמר ה', למשה, במהכך למתב למצריים, חזי כל מופתיא דשוויתי בידך ותעבידינון קודם פרעה; ואנא אתקיף ית ליביה, ולא ישלח ית עמא.  כב ותימר, לפרעה:  כדנן אמר ה', ברי בוכרי ישראל.  כג ואמרית לך, שלח ית ברי ויפלח קודמיי, ומסריב את, לשלחותיה--הא אנא קטיל, ית ברך בוכרך.  כד והוה באורחא, בבית מבתא; וערע ביה מלאכא דה', ובעא למקטליה.  כה ונסיבת ציפורה טינרא, וגזרת ית עורלת ברה, וקריבת, לקדמוהי; ואמרת, בדמא דמהולתא הדין אתייהיב חתנא לנא.  כו ונח, מיניה; בכין, אמרת, אילולי דמא דמהולתא הדין, אתחייב חתנא קטול.  {פ}

כז ואמר ה' לאהרון, איזיל לקדמות משה למדברא; ואזל, וערעיה בטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה'--ונשיק ליה.  כח וחווי משה לאהרון, ית כל פתגמיא דה' דשלחיה, וית כל אתיא, דפקדיה.  כט ואזל משה, ואהרון; וכנשו, ית כל סבי בני ישראל.  ל ומליל אהרון--ית כל פתגמיא, דמליל ה' עם משה; ועבד אתיא, לעיני עמא.  לא והימין, עמא; ושמעו ארי דכיר ה' ית בני ישראל, וארי גלי קודמוהי שיעבודהון, וכרעו, וסגידו. 


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?