תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק ט

א ואמר ה' למשה, עול לוות פרעה; ותמליל עימיה, כדנן אמר ה' אלהא דיהודאי, שלח ית עמי, ויפלחון קודמיי.  ב ארי אם מסריב את, לשלחא, ועד כען את, מתקיף בהון.  ג הא מחא מן קודם ה' הוויא, בבעירך דבחקלא, בסוסוותא בחמרי בגמלי, בתורי ובענא--מותא, סגי לחדא.  ד ויפריש ה'--בין בעירא דישראל, ובין בעירא דמצראי; ולא ימות מכולא לבני ישראל, מידעם.  ה ושווי ה', זמנא למימר:  מחר, יעביד ה' פתגמא הדין--בארעא.  ו ועבד ה' ית פתגמא הדין, ביומא דבתרוהי, ומית, כול בעירא דמצראי; ומבעירא דבני ישראל, לא מית חד.  ז ושלח פרעה--והא לא מית מבעירא דישראל, עד חד; ואתייקר ליבא דפרעה, ולא שלח ית עמא.  {פ}

ח ואמר ה', למשה ולאהרון, סבו לכון מלי חופניכון, פיח דאתונא; ויזרקיניה משה לצית שמיא, לעיני פרעה.  ט ויהי לאבקא, על כל ארעא דמצריים; ויהי על אנשא ועל בעירא, לשחין סגי אבעבועיין--בכל ארעא דמצריים.  י ונסיבו ית פיח דאתונא, וקמו קודם פרעה, וזרק יתיה משה, לצית שמיא; והוה, שחין אבעבועיין, סגי, באנשא ובבעירא.  יא ולא יכילו חרשיא, למקם קודם משה--מן קודם שחנא:  ארי הוה שחנא, בחרשיא ובכל מצראי.  יב ותקיף ה' ית ליבא דפרעה, ולא קביל מינהון:  כמא דמליל ה', עם משה.  {ס}

יג ואמר ה', למשה, אקדים בצפרא, ואתעתד קודם פרעה; ותימר ליה, כדנן אמר ה' אלהא דיהודאי, שלח ית עמי, ויפלחון קודמיי.  יד ארי בזמנא הדא, אנא שלח ית כל מחתיי בליבך, ובעבדך, ובעמך--בדיל דתידע, ארי לית דכוותי בכל ארעא.  טו ארי כען קריב קודמיי דשלחית פון ית מחת גבורתי, ומחית יתך וית עמך במותא; ואשתיציתא, מן ארעא.  טז וברם, בדיל דא קיימתך, בדיל, לאחזיותך ית חילי; ובדיל דיהון משתען גבורת שמי, בכל ארעא.  יז עד כען, כבישת ליה בעמי, בדיל דלא, לשלחותהון.  יח האנא מחית בעידנא הדין מחר, ברדא תקיף לחדא, דלא הוה דכוותיה במצריים, למן יומא דאשתכללת ועד כען.  יט וכען, שלח כנוש ית בעירך, וית כל דלך, בחקלא:  כל אנשא ובעירא דישתכח בחקלא, ולא יתכניש לביתא--וייחות עליהון ברדא, וימותון.  כ דדחיל מפתגמא דה', מעבדי פרעה--כנש ית עבדוהי וית בעיריה, לבתיא.  כא ודלא שווי ליביה, לפתגמא דה'--שבק ית עבדוהי וית בעיריה, בחקלא.  {פ}

כב ואמר ה' למשה, ארים ית ידך על צית שמיא, ויהי ברדא, בכל ארעא דמצריים:  על אנשא ועל בעירא, ועל כל עסבא דחקלא--בארעא דמצריים.  כג וארים משה ית חוטריה, על צית שמיא, וה' יהב קלין וברד, ומהלכא אישתא על ארעא; ואמטר ה' ברדא, על ארעא דמצריים.  כד והוה ברדא--ואישתא, משתלהבא בגו ברדא:  תקיף לחדא--דלא הוה דכוותיה בכל ארעא דמצריים, מעידן דהות לעם.  כה ומחא ברדא בכל ארעא דמצריים, ית כל דבחקלא, מאנשא, ועד בעירא; וית כל עסבא דחקלא מחא ברדא, וית כל אילני חקלא תבר.  כו לחוד בארעא דגושן, דתמן בני ישראל--לא הוה, ברדא.  כז ושלח פרעה, וקרא למשה ולאהרון, ואמר להון, חבית זמנא הדא:  ה', זכאה, ואנא ועמי, חייבין.  כח צלו, קודם ה', וסגי קודמוהי רווח, דלא יהון עלנא קלין דלווט כאילין מן קודם ה' וברד; ואשלח יתכון, ולא תיספון לאתעכבא.  כט ואמר ליה, משה, כמיפקי מן קרתא, אפרוס ית ידיי בצלו קודם ה'; קליא יתמנעון, וברדא לא יהי עוד, בדיל דתידע, ארי דה' ארעא.  ל ואת, ועבדך:  ידענא--ארי עד כען לא אתכנעתון, מן קודם ה' אלוהים.  לא וכיתנא וסערי, לקו:  ארי סעריא אביב, וכיתנא גבעולין.  לב וחיטיא וכונתיא, לא לקאה:  ארי אפלתא, אינין.  לג ונפק משה מלוות פרעה, ית קרתא, ופרס ידוהי בצלו, קודם ה'; ואתמנעו קליא וברדא, ומטרא דהוה נחית לא מטא על ארעא.  לד וחזא פרעה, ארי אתמנע מטרא וברדא וקליא--ואוסיף למחטי; ויקריה לליביה, הוא ועבדוהי.  לה ואיתקף ליבא דפרעה, ולא שלח ית בני ישראל:  כמא דמליל ה', בידא דמשה.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?