תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק י

א ואמר ה' למשה, עול לוות פרעה:  ארי אנא יקרית ית ליביה, וית ליבא דעבדוהי, בדיל לשוואה אתיי אילין, ביניהון.  ב ובדיל דתשתעי קודם ברך ובר ברך, ית ניסין דעבדית במצריים, וית אתוותיי, דשוויתי בהון; ותידעון, ארי אנא ה'.  ג ועאל משה ואהרון, לוות פרעה, ואמרו ליה כדנן אמר ה' אלהא דיהודאי, עד אימתי מסריב את לאתכנעא מן קודמיי; שלח עמי, ויפלחון קודמיי.  ד ארי אם מסריב את, לשלחא ית עמי--האנא מיתי מחר גובא, בתחומך.  ה ויחפי ית עין שמשא דארעא, ולא ייכול למחזי ית ארעא; וייכול ית שאר שיזבתא, דאשתארת לכון מן ברדא, וייכול ית כל אילנא, דאצמח לכון מן חקלא.  ו ויתמלון בתך ובתי כל עבדך, ובתי כל מצראי, דלא חזו אבהתך ואבהת אבהתך, מיום מהויהון על ארעא עד יומא הדין; ואתפני ונפק, מלוות פרעה.  ז ואמרו עבדי פרעה ליה, עד אימתי יהי דין לנא לתקלא--שלח ית גובריא, ויפלחון קודם ה' אלההון; העד כען לא ידעתא, ארי אבדת מצריים.  ח ואיתתב ית משה וית אהרון, לוות פרעה, ואמר להון, איזילו פלחו קודם ה' אלהכון; מאן ומאן, אזלין.  ט ואמר משה, בעולימנא ובסבנא ניזיל; בבננא ובבנתנא בעננא ובתורנא, ניזיל--ארי חגא קודם ה', לנא.  י ואמר להון, יהי כין מימרא דה' בסעדכון, כד אשלח יתכון, וית טפלכון; חזו, ארי בישא אתון סבירין למעבד לית קוביל אפיכון לאסתחרא.  יא לא כין, איזילו כען גובריא ופלחו קודם ה'--ארי יתה, אתון בען; ותריך יתהון, מן קודם פרעה.  {ס}

יב ואמר ה' למשה, ארים ידך על ארעא דמצריים וייתי גובא, וייסק, על ארעא דמצריים; וייכול ית כל עסבא דארעא, ית כל דאשאר ברדא.  יג וארים משה ית חוטריה, על ארעא דמצריים, וה' דבר רוח קידומא בארעא, כל יומא ההוא וכל ליליא; צפרא הוה--ורוח קידומא, נטל ית גובא.  יד וסליק גובא, על כל ארעא דמצריים, ושרא, בכול תחום מצריים:  תקיף לחדא--קודמוהי לא הוה כין גובא דכוותיה, ובתרוהי לא יהי כין.  טו וחפא ית עין שמשא דכל ארעא, וחשוכת ארעא, ואכל ית כל עסבא דארעא וית כל פירי אילנא, דאשאר ברדא; ולא אשתאר כל ירוק באילנא ובעסבא דחקלא, בכל ארעא דמצריים.  טז ואוחי פרעה, למקרי למשה ולאהרון; ואמר, חבית קודם ה' אלהכון--ולכון.  יז וכען, שבוק כען לחובי ברם זמנא הדא, וצלו, קודם ה' אלהכון; ויעדי, מיני, לחוד, ית מותא הדין.  יח ונפק, מלוות פרעה; וצלי, קודם ה'.  יט והפך ה' רוח מערבא, תקיף לחדא, ונטל ית גובא, ורמהי לימא דסוף:  לא אשתאר גובא חד, בכול תחום מצריים.  כ ותקיף ה', ית ליבא דפרעה; ולא שלח, ית בני ישראל.  {פ}

כא ואמר ה' למשה, ארים ידך על צית שמיא, ויהי חשוכא, על ארעא דמצריים; בתר דיעדי, קבל ליליא.  כב וארים משה ית ידיה, על צית שמיא; והוה חשוך קבל בכל ארעא דמצריים, תלתא יומין.  כג לא חזו גבר ית אחוהי, ולא קמו אנש מתחותוהי--תלתא יומין; ולכל בני ישראל הוה נהורא, במותבניהון.  כד וקרא פרעה למשה, ואמר איזילו פלחו קודם ה'--לחוד ענכון ותוריכון, שבוקו:  אף טפלכון, ייזיל עימכון.  כה ואמר משה, אף את תיתין בידנא נכסת קודשין ועלוון; ונעביד, קודם ה' אלהנא.  כו ואף בעירנא ייזיל עימנא, לא נשאר מיניה מידעם--ארי מיניה אנחנא נסבין, למפלח קודם ה' אלהנא; ואנחנא לית אנחנא ידעין, מא נפלח קודם ה', עד מיתנא, לתמן.  כז ותקיף ה', ית ליבא דפרעה; ולא אבא, לשלחותהון.  כח ואמר ליה פרעה, איזיל מעילוויי; אסתמר לך, לא תוסיף למחזי אפיי--ארי ביומא דתחזי אפיי, תמות.  כט ואמר משה, יאות מלילתא:  לא אוסיף עוד, למחזי אפך.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?