תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק יד

א ומליל ה', עם משה למימר.  ב מליל, עם בני ישראל, ויתובון וישרון קודם פום חירתא, בין מגדול ובין ימא:  קודם בעיל צפון, לקבליה תשרון על ימא.  ג ויימר פרעה על בני ישראל, מעורבלין אינון בארעא; אחד עליהון, מדברא.  ד ואתקיף ית ליבא דפרעה, וירדוף בתריהון, ואתייקר בפרעה ובכל משרייתיה, ויידעון מצראי ארי אנא ה'; ועבדו כין.  ה ואתחווא למלכא דמצריים, ארי אזל עמא; ואתהפיך ליבא דפרעה ועבדוהי, בעמא, ואמרו מא דא עבדנא, ארי שלחנא ית ישראל מפולחננא.  ו וטקיס, ית רתיכיה; וית עמיה, דבר עימיה.  ז ודבר, שית מאה רתיכין בחירן, וכול, רתיכי מצראי; וגיברין, ממונן על כולהון.  ח ותקיף ה', ית ליבא דפרעה מלכא דמצריים, ורדף, בתר בני ישראל; ובני ישראל, נפקין בריש גלי.  ט ורדפו מצראי בתריהון, ואדביקו יתהון כד שרן על ימא, כל סוסוות רתיכי פרעה, ופרשוהי ומשרייתיה--על פום, חירתא, דקדם, בעיל צפון.  י ופרעה, קריב; וזקפו בני ישראל ית עיניהון והא מצראי נטלין בתריהון, ודחילו לחדא, וזעיקו בני ישראל, קודם ה'.  יא ואמרו, למשה, המדלית קברין במצריים, דברתנא לממת במדברא:  מא דא עבדת לנא, לאפקותנא ממצריים.  יב הלא דין פתגמא, דמלילנא עימך במצריים למימר, שבוק מיננא, ונפלח ית מצראי:  ארי טב לנא דנפלח ית מצראי, מדנמות במדברא.  יג ואמר משה לעמא, לא תדחלון--אתעתדו וחזו ית פורקנא דה', דיעביד לכון יומא דין:  ארי, דחזיתון ית מצראי יומא דין--לא תיספון למחזיהון עוד, עד עלמא.  יד ה', יגיח לכון קרב; ואתון, תשתקון.  {פ}

טו ואמר ה' למשה, קבילית צלותך; מליל עם בני ישראל, וייטלון.  טז ואת טול ית חוטרך, וארים ית ידך על ימא--ובזעהי; וייעלון בני ישראל בגו ימא, ביבשתא.  יז ואנא, האנא מתקיף ית ליבא דמצראי, וייעלון, בתריהון; ואתייקר בפרעה ובכל משרייתיה, ברתיכוהי ובפרשוהי.  יח ויידעון מצראי, ארי אנא ה', באתייקרותי בפרעה, ברתיכוהי ובפרשוהי.  יט ונטל מלאכא דה', דמדבר קודם משריתא דישראל, ואתא, מבתריהון; ונטל עמודא דעננא, מן קודמיהון, ושרא, מבתריהון.  כ ועאל בין משריתא דמצראי, ובין משריתא דישראל, והוה עננא וקבלא למצראי, ולישראל נהר כל ליליא; ולא אתקרבו דין לוות דין, כל ליליא.  כא וארים משה ית ידיה, על ימא, ודבר ה' ית ימא ברוח קידומא תקיף כל ליליא, ושווי ית ימא ליבשתא; ואתבזעו, מיא.  כב ועאלו בני ישראל בגו ימא, ביבשתא; ומיא להון שורין, מימינהון ומסמאלהון.  כג ורדפו מצראי, ועאלו בתריהון--כול סוסוות פרעה, רתיכוהי ופרשוהי:  לגו, ימא.  כד והוה, במטרת צפרא, ואסתכי ה' למשריתא דמצראי, בעמודא דאישתא ועננא; ושגיש, ית משריתא דמצראי.  כה ואעדי, ית גלגלי רתיכיהון, ומדברין להון, בתקוף; ואמרו מצראי, נערוק מן קודם ישראל--ארי דא היא גבורתא דה', דעבד להון קרבין במצריים.  {פ}

כו ואמר ה' למשה, ארים ית ידך על ימא; ויתובון מיא על מצראי, על רתיכיהון ועל פרשיהון.  כז וארים משה ית ידיה על ימא, ותב ימא לעידן צפרא לתוקפיה, ומצראי, ערקין לקדמותיה; ושניק ה' ית מצראי, בגו ימא.  כח ותבו מיא, וחפו ית רתיכיא וית פרשיא, לכול משריית פרעה, דעאלו בתריהון בימא:  לא אשתאר בהון, עד חד.  כט ובני ישראל הליכו ביבשתא, בגו ימא; ומיא להון שורין, מימינהון ומסמאלהון.  ל ופרק ה' ביומא ההוא, ית ישראל--מידא דמצראי; וחזא ישראל ית מצראי, מייתין על כיף ימא.  לא וחזא ישראל ית גבורת ידא רבתא, דעבד ה' במצראי, ודחילו עמא, מן קודם ה'; והימינו, במימרא דה', ובנביאות משה, עבדיה.  {ר}  {ש}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?