תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק טו

א בכין שבח משה ובני ישראל ית תושבחתא הדא, קודם ה', ואמרו, למימר:  נשבח ונודי קודם ה' ארי אתגאי על גיוותניא וגיאותא דיליה היא, סוסיא ורכביה רמא בימא.  ב תוקפי ותושבחתי דחילא ה', אמר במימריה והוה לי לפריק; דין אלהי ואבני ליה מקדש, אלהא דאבהתי ואפלח קודמוהי.  ג ה', מארי נצחן קרביא; ה', שמיה.  ד רתיכי פרעה ומשרייתיה, שדי בימא; ומבחר גיברוהי, איטבעו בימא דסוף.  ה תהומיא, חפו עליהון; נחתו לעומקיא, כאבנא.  ו ימינך ה', אדירא בחילא; ימינך ה', תברת סנאה.  ז ובסגי תוקפך, תברתנון לדקמו על עמך; שלחת, רוגזך--שיצינון, כנורא לקשא.  ח ובמימר פומך חכימו מיא, קמו כשור אזליא; קפו תהומי, בליבא דימא.  ט דהוה אמר סנאה ארדוף אדביק, אפליג ביזתא; תסבע מינהון נפשי--אשלוף חרבי, תשיצינון ידי.  י אמרת במימרך, חפא עליהון ימא; אשתקעו, כאברא, במיין, תקיפין.  יא לית בר מינך את הוא אלהא ה', לית אלה אלא את אדיר בקודשא; דחיל תושבחן, עביד פרישן.  יב ארימת, ימינך--בלעתנון, ארעא.  יג דברהי בטבוותך, לעמא דנן דפרקתא; דברהי בתוקפך, לדירא דקודשך.  יד שמעו עממיא, וזעו; דחלא אחדתנון, לדהוו יתבין בפלשת.  טו בכין אתבהילו, רברבי אדום--תקיפי מואב, אחדינון רתיתא; איתברו, כול דהוו יתבין בכנען.  טז תיפול עליהון אימתא ודחלתא, בסגי תוקפך ישתקון כאבנא:  עד דיעבר עמך ה' ית ארנונא, עד דיעבר עמא דנן דפרקתא ית ירדנא.  יז תעילינון, ותשרינון בטורא דאחסנתך--אתר לבית שכינתך אתקינתא, ה'; מקדשא, ה' אתקנהי ידך.  יח ה' מלכותיה, לעלם ולעלמי עלמיא.  יט ארי עאלו סוסוות פרעה ברתיכוהי ובפרשוהי, בימא, ואתיב ה' עליהון, ית מי ימא; ובני ישראל הליכו ביבשתא, בגו ימא.  {ר}  {ש}

כ ונסיבת מרים נביאתא אחתיה דאהרון, ית תופא--בידה; ונפקא כל נשיא בתרהא, בתופין ובחינגין.  כא ומעניא להון, מרים:  שבחו ואודו קודם ה' ארי אתגאי על גיוותניא וגיאותא דיליה היא, סוסיא ורכביה רמא בימא.  {ס}

כב ואטיל משה ית ישראל מימא דסוף, ונפקו למדברא דחגרא; ואזלו תלתא יומין במדברא, ולא אשכחו מיא.  כג ואתו למרה--ולא יכילו למשתי מיא ממרה, ארי מרירין אינון; על כין קרא שמה, מרה.  כד ואתרעמו עמא על משה למימר, מא נשתי.  כה וצלי קודם ה', ואלפיה ה' אעא, ורמא למיא, ובסימו מיא; תמן גזר ליה קיים ודין, ותמן נסייה.  כו ואמר אם קבלא תקביל למימרא דה' אלהך, ודכשר קודמוהי תעביד, ותצית לפיקודוהי, ותיטר כל קיימוהי--כל מרעין דשוויתי במצריים, לא אשווינון עלך, ארי אנא ה', אסך.  {ס}

כז ואתו לאילים--ותמן תרי עסר מבועין דמיין, ושבעין דקלין; ושרו תמן, על מיא. 


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?