תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק טז

א ונטלו, מאילים, ואתו כל כנשתא דבני ישראל למדברא דסין, דבין אילים ובין סיניי--בחמישת עסרא יומא לירחא תניינא, למיפקהון מארעא דמצריים.  ב ואתרעמו כל כנשתא דבני ישראל, על משה ועל אהרון--במדברא.  ג ואמרו להון בני ישראל, לווי דמיתנא קודם ה' בארעא דמצריים, כד הווינא יתבין על דודי בסרא, כד הווינא אכלין לחמא וסבעין:  ארי אפיקתון יתנא למדברא הדין, לקטלא ית כל קהלא הדין בכפנא.  {ס}

ד ואמר ה' למשה, האנא מחית לכון לחמא מן שמיא; וייפקון עמא וילקטון פתגם יום ביומיה, בדיל דאנסינון היהכון באורייתי אם לא.  ה ויהי ביומא שתיתאה, ויתקנון ית דייתון; ויהי על חד תרין, על דילקטון יום יום.  ו ואמר משה ואהרון, לכל בני ישראל:  ברמשא--ותידעון, ארי ה' אפיק יתכון מארעא דמצריים.  ז ובצפרא, ותחזון ית יקרא דה', בדשמיען קודמוהי תורעמתכון, על ה'; ונחנא מא, ארי מתרעמיתון עלנא.  ח ואמר משה, בדייתין ה' לכון ברמשא בסרא למיכל ולחמא בצפרא למסבע, בדשמיען קודם ה' תורעמתכון, דאתון מתרעמין עלוהי; ונחנא מא, לא עלנא תורעמתכון אלהין על מימרא דה'.  ט ואמר משה, לאהרון, אימר לכל כנשתא דבני ישראל, קרובו קודם ה':  ארי שמיען קודמוהי, תורעמתכון.  י והוה, כד מליל אהרון עם כל כנשתא דבני ישראל, ואתפניאו, למדברא; והא יקרא דה', אתגלי בעננא.  {פ}

יא ומליל ה', עם משה למימר.  יב שמיע קודמיי, ית תורעמת בני ישראל--מליל עימהון למימר בין שמשיא תיכלון בסרא, ובצפרא תסבעון לחמא; ותידעון, ארי אנא ה' אלהכון.  יג והוה ברמשא--וסליקת שליו, וחפת ית משריתא; ובצפרא, הות נחתת טלא, סחור סחור, למשריתא.  יד וסליקת, נחתת טלא; והא על אפי מדברא, דעדק מקולף--דעדק דגיר כגלידא, על ארעא.  טו וחזו בני ישראל, ואמרו גבר לאחוהי מנא הוא--ארי לא ידעין, מא הוא; ואמר משה, להון, הוא לחמא, דיהב ה' לכון למיכל.  טז דין פתגמא, דפקיד ה', לקוטו מיניה, גבר לפום מיכליה:  עומרא לגולגולתא, מניין נפשתכון--גבר לדבמשכניה, תיסבון.  יז ועבדו כין, בני ישראל; ולקטו, דאסגי ודאזער.  יח וכלו בעומרא--ולא אותר דאסגי, ודאזער לא חסר:  גבר לפום מיכליה, לקטו.  יט ואמר משה, להון:  אנש, לא ישאר מיניה עד צפרא.  כ ולא קבילו מן משה, ואשארו גובריא מיניה עד צפרא, ורחיש רחשא, וסרי; ורגיז עליהון, משה.  כא ולקטו יתיה בצפר בצפר, גבר כפום מיכליה; ומא דמשתאר מיניה על אפי חקלא כד חמא עלוהי שמשא, פשר.  כב והוה ביומא שתיתאה, לקטו לחמא על חד תרין--תרין עומרין, לחד; ואתו כל רברבי כנשתא, וחוויאו למשה.  כג ואמר להון, הוא דמליל ה'--שבא שבתא קודשא קודם ה', מחר:  ית דאתון עתידין למיפא איפו, וית דאתון עתידין לבשלא בשילו, וית כל מותרא, אצנעו לכון למטרא עד צפרא.  כד ואצנעו יתיה עד צפרא, כמא דפקיד משה; ולא סרי, ורחשא לא הות ביה.  כה ואמר משה אכלוהי יומא דין, ארי שבתא יומא דין קודם ה':  יומא דין, לא תשכחוניה בחקלא.  כו שיתא יומין, תלקטוניה; וביומא שביעאה שבתא, לא יהי ביה.  כז והוה ביומא שביעאה, נפקו מן עמא למלקט; ולא, אשכחו.  {ס}

כח ואמר ה', למשה:  עד אימתי, אתון מסרבין, למיטר פיקודיי, ואורייתיי.  כט חזו, ארי ה' יהב לכון שבתא--על כין הוא יהיב לכון ביומא שתיתאה, לחים תרין יומין; תיבו אנש תחותוהי, לא ייפוק אנש מאתריה--ביומא שביעאה.  ל ושבתו עמא, ביומא שביעאה.  לא וקרו בית ישראל ית שמיה, מנא; והוא, כבר זרע גידא חיוור, וטעמיה, כאסקריטוון בדבש.  לב ואמר משה, דין פתגמא דפקיד ה'--מלי עומרא מיניה, למטרא לדריכון:  בדיל דיחזון ית לחמא, דאוכילית יתכון במדברא, באפקותי יתכון, מארעא דמצריים.  לג ואמר משה לאהרון, סב צלוחית חדא, והב תמן מלי עומרא, מנא; ואצנע יתיה קודם ה', למטרא לדריכון.  לד כמא דפקיד ה', למשה; ואצנעיה אהרון קודם סהדותא, למטרא.  לה ובני ישראל, אכלו ית מנא ארבעין שנין--עד דעאלו, לארע יתיבתא:  ית מנא, אכלו--עד דאתו, לסייפי ארעא דכנען.  לו ועומרא, חד מן עסרא בתלת סאין הוא.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?