תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק יח

א ושמע יתרו רבא דמדיין, חמוהי דמשה, ית כל דעבד ה' למשה, ולישראל עמיה:  ארי אפיק ה' ית ישראל, ממצריים.  ב ודבר, יתרו חמוהי דמשה, ית ציפורה, איתת משה--בתר, דשלחה.  ג וית, תרין בנהא:  דשום חד, גרשום--ארי אמר, דייר הוויתי בארע נוכראה.  ד ושום חד, אליעזר--ארי אלהיה דאבא הוה בסעדי, ושיזבני מחרבא דפרעה.  ה ואתא יתרו חמוהי דמשה, ובנוהי ואיתתיה--לוות משה:  למדברא, דהוא שרי תמן--לטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה'.  ו ואמר, למשה, אנא חמוך יתרו, אתי לוותך; ואיתתך--ותרין בנהא, עימה.  ז ונפק משה לקדמות חמוהי, וסגיד ונשיק ליה, ושאילו גבר לחבריה, לשלם; ועאלו, למשכנא.  ח ואשתעי משה, לחמוהי, ית כל דעבד ה' לפרעה ולמצראי, על עיסק ישראל:  ית כל עקתא דאשכחתנון באורחא, ושיזיבינון ה'.  ט וחדי יתרו--על כל טבתא, דעבד ה' לישראל:  דשיזיבינון, מידא דמצראי.  י ואמר, יתרו, בריך ה', דשיזיב יתכון מידא דמצראי ומידא דפרעה:  דשיזיב ית עמא, מתחות מרוות מצראי.  יא כען ידענא, ארי רב ה' ולית אלה בר מיניה:  ארי בפתגמא, דחשיבו מצראי למדן ית ישראל ביה דנינון.  יב וקריב יתרו חמוהי דמשה, עלוון ונכסת קודשין--קודם ה'; ואתא אהרון וכול סבי ישראל, למיכל לחמא עם חמוהי דמשה--קודם ה'.  יג והוה, ביומא דבתרוהי, ויתיב משה, למדן ית עמא; וקם עמא עילווהי דמשה, מן צפרא עד רמשא.  יד וחזא חמוהי דמשה, ית כל דהוא עביד לעמא; ואמר, מא פתגמא הדין דאת עביד לעמא--מדין את יתיב בלחודך, וכל עמא קיימין עילווך מן צפרא עד רמשא.  טו ואמר משה, לחמוהי:  ארי אתן לוותי עמא, למתבע אולפן מן קודם ה'.  טז כד הוי להון דינא, אתן לוותי, ודאיננא, בין גוברא ובין חבריה; ומהודענא להון ית קיימיא דה', וית אורייתיה.  יז ואמר חמוהי דמשה, ליה:  לא תקין, פתגמא, דאת, עביד.  יח מלאה תלאי--אף את, אף עמא הדין דעימך:  ארי יקיר מינך פתגמא, לא תיכול למעבדיה בלחודך.  יט כען קביל מיני, אמלכינך, ויהי מימרא דה', בסעדך; הוי את לעמא, תבע אולפן מן קודם ה', ותהי מיתי את ית פתגמיא, לקדם ה'.  כ ותזהר יתהון, ית קיימיא וית אורייתא; ותהודע להון, ית אורחא דיהכון בה, וית עובדא, דיעבדון.  כא ואת תחזי מכל עמא גוברין דחילא דחליא דה', גוברין דקשוט--דסנן לקבלא ממון; ותמני עליהון, רבני אלפי רבני מאוותא, רבני חמשין, ורבני עסורייתא.  כב וידינון ית עמא, בכל עידן, ויהי כל פתגם רב ייתון לוותך, וכל פתגם זעיר ידינון אינון; וייקלון, מינך, ויסוברון, עימך.  כג אם ית פתגמא הדין, תעביד, ויפקדינך ה', ותיכול למקם; ואף כל עמא הדין, על אתריה יהך בשלם.  כד וקביל משה, למימר חמוהי; ועבד, כול דאמר.  כה ובחר משה גוברין דחילא מכל ישראל, ומני יתהון רישין על עמא--רבני אלפי רבני מאוותא, רבני חמשין ורבני עסורייתא.  כו ודיינין ית עמא, בכל עידן:  ית פתגם קשי מיתן לוות משה, וכל פתגם זעיר דיינין אינון.  כז ושלח משה, ית חמוהי; ואזל ליה, לארעיה.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?