תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק לד

א ואמר ה' למשה, פסול לך תרין לוחי אבניא כקדמאי; ואכתוב, על לוחיא, ית פתגמיא, דהוו על לוחיא קדמאי דתברתא.  ב והוי זמין, לצפרא; ותיסק בצפרא לטורא דסיניי, ותתעתד קודמיי תמן על ריש טורא.  ג ואנש לא ייסק עימך, ואף אנש לא ייתחזי בכל טורא; אף ענא ותורי לא ירעון, לוקביל טורא ההוא.  ד ופסל תרין לוחי אבניא כקדמאי, ואקדים משה בצפרא וסליק לטורא דסיניי, כמא דפקיד ה', יתיה; ונסיב בידיה, תרין לוחי אבניא.  ה ואתגלי ה' בעננא, ואתעתד עימיה תמן; וקרא בשמא, דה'.  ו ואעבר ה' שכינתיה על אפוהי, וקרא, ה' ה', אלהא רחמנא וחננא--מרחיק רגז, ומסגי למעבד טבוון וקשוט.  ז נטיר טיבו לאלפי דרין, שביק לעוויין ולמרוד ולחובין; סלח לדתייבין לאורייתיה, ולדלא תייבין לא מזכי--מסער חובי אבהן על בנין ועל בני בנין מרדין, על דר תליתאי ועל דר רביעאי.  ח ואוחי, משה; וכרע על ארעא, וסגיד.  ט ואמר אם כען אשכחית רחמין קודמך, ה', תהך כען שכינתא דה', ביננא:  ארי עם קשי קדל הוא, ותשבוק לחובנא ולחטאנא ותחסניננא.  י ואמר, הא אנא גזר קיים, קודם כל עמך אעביד פרישן, דלא אתבריאו בכל ארעא ובכל עממיא; ויחזי כל עמא דאת ביניהון ית עובדא דה', ארי דחיל הוא, דאנא, עביד עימך.  יא טר לך--ית דאנא, מפקדך יומא דין; האנא מתריך מן קודמך, ית אמוראי וכנענאי, וחיתאי ופריזאי, וחיוואי ויבוסאי.  יב אסתמר לך, דלמא תגזר קיים ליתיב ארעא, דאת, עליל עלה:  דלמא יהי לתקלא, בינך.  יג ארי ית איגוריהון תתרעון, וית קמתהון תתברון; וית אשיריהון, תקצצון.  יד ארי לא תסגוד, לטעוות עממיא:  ארי ה' קנא שמיה, אל קנא הוא.  טו דלמא תגזר קיים, ליתיב ארעא; ויטעון בתר טעוותהון, וידבחון לטעוותהון, ויקרון לך, ותיכול מדבחיהון.  טז ותיסב מבנתהון, לבנך; ויטעון בנתהון, בתר טעוותהון, ויטעיין ית בנך, בתר טעוותהון.  יז דחלן דמתכא, לא תעביד לך.  יח ית חגא דפטיריא, תיטר--שבעא יומין תיכול פטירא דפקידתך, לזמן ירחא דאביבא:  ארי בירחא דאביבא, נפקתא ממצריים.  יט כל פתח ולדא, דילי הוא; וכל בעירך דכרין תקדיש, בכור תור ואימר.  כ ובוכרא דחמרא תפרוק באימרא, ואם לא תפרוק ותקפיה; כול בוכרא דבנך תפרוק, ולא ייתחזון קודמיי ריקנין.  כא שיתא יומין תפלח, וביומא שביעאה תנוח; בזרועא ובחצדא, תנוח.  כב וחגא דשבועיא תעביד לך, ביכורי חצד חיטין; וחגא, דכנשא--במיפקה, דשתא.  כג תלת זמנין, בשתא--ייתחזון, כל דכורך, קודם ריבון עלמא ה', אלהא דישראל.  כד ארי אתריך עממין מן קודמך, ואפתי ית תחומך; ולא יחמיד אנש, ית ארעך, במיסקך לאיתחזאה קודם ה' אלהך, תלת זמנין בשתא.  כה לא תיכוס על חמיע, דם פסחי; ולא יביתון לצפרא, תרבי נכסת חגא דפסחא.  כו ריש, ביכורי ארעך, תייתי, לבית מקדשא דה' אלהך; לא תיכלון בסר, בחלב.  {פ}

כז ואמר ה' למשה, כתוב לך ית פתגמיא האילין:  ארי על מימר פתגמיא האילין, גזרית עימך קיים--ועם ישראל.  כח והוה תמן קודם ה', ארבעין יממין וארבעין לילוון--לחמא לא אכל, ומיא לא שתי; וכתב על לוחיא, ית פתגמי קיימא--עסרא, פתגמין.  כט והוה, כד נחת משה מטורא דסיניי, ותרין לוחי דסהדותא בידא דמשה, במיחתיה מן טורא; ומשה לא ידע, ארי סגי זיו יקרא דאפוהי--במללותיה עימיה.  ל וחזא אהרון וכל בני ישראל, ית משה, והא סגי, זיו יקרא דאפוהי; ודחילו, מלאתקרבא לוותיה.  לא וקרא להון משה, ותבו לוותיה אהרון וכל רברביא בכנשתא; ומליל משה, עימהון.  לב ובתר כין אתקרבו, כל בני ישראל; ופקידינון--ית כל דמליל ה' עימיה, בטורא דסיניי.  לג ושיצי משה, מלמללא עימהון; ויהב על אפוהי, בית אפי.  לד וכד עליל משה לקדם ה', למללא עימיה, מעדי ית בית אפי, עד מיפקיה; ונפיק, וממליל עם בני ישראל, ית, דמתפקד.  לה וחזן בני ישראל, ית אפי משה, ארי סגי, זיו יקרא דאפי משה; ומתיב משה ית בית אפי על אפוהי, עד דעליל למללא עימיה.  {ס}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?