תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק ח

א ומליל ה', עם משה למימר.  ב קריב ית אהרון, וית בנוהי עימיה, וית לבושיא, וית משחא דרבותא; וית תורא דחטתא, וית תרין דכרין, וית, סלא דפטיריא.  ג וית כל כנשתא, כנוש, לתרע, משכן זמנא.  ד ועבד משה, כמא דפקיד ה' יתיה; ואתכנישת, כנשתא, לתרע, משכן זמנא.  ה ואמר משה, לכנשתא:  דין פתגמא, דפקיד ה' למעבד.  ו וקריב משה, ית אהרון וית בנוהי; ואסחי יתהון, במיא.  ז ויהב עלוהי ית כיתונא, וזריז יתיה בהמיינא, ואלביש יתיה ית מעילא, ויהב עלוהי ית איפודא; וזריז יתיה, בהמיין איפודא, ואתקין ליה, ביה.  ח ושווי עלוהי, ית חושנא; ויהב, בחושנא, ית אוריא, וית תומיא.  ט ושווי ית מצנפתא, על רישיה; ושווי על מצנפתא לוקביל אפוהי, ית ציצא דדהבא כלילא דקודשא, כמא דפקיד ה', ית משה.  י ונסיב משה ית משחא דרבותא, ורבי ית משכנא וית כל דביה; וקדיש, יתהון.  יא ואדי מיניה על מדבחא, שבע זמנין; ורבי ית מדבחא וית כל מנוהי, וית כיורא וית בסיסיה--לקדשותהון.  יב ואריק ממשחא דרבותא, על רישא דאהרון; ורבי יתיה, לקדשותיה.  יג וקריב משה ית בני אהרון, ואלבישינון כיתונין וזריז יתהון המיינין, ואתקין להון, קובעין--כמא דפקיד ה', ית משה.  יד וקריב, ית תורא דחטתא; וסמך אהרון ובנוהי ית ידיהון, על ריש תורא דחטתא.  טו ונכס, ונסיב משה ית דמא ויהב על קרנת מדבחא סחור סחור באצבעיה, ודכי, ית מדבחא; וית דמא, אריק ליסודא דמדבחא, וקדשיה, לכפרא עלוהי.  טז ונסיב, ית כל תרבא דעל גווא, וית חצר כבדא, וית תרתין כוליין וית תרבהון; ואסיק משה, למדבחא.  יז וית תורא וית משכיה, וית בסריה וית אוכליה--אוקיד בנורא, מברא למשריתא:  כמא דפקיד ה', ית משה.  יח וקריב, ית דכרא דעלתא; וסמכו אהרון ובנוהי, ית ידיהון--על ריש דכרא.  יט ונכס; וזרק משה ית דמא על מדבחא, סחור סחור.  כ וית דכרא--פליג, לאברוהי; ואסיק משה ית רישא, וית אבריא וית תרבא.  כא וית גווא וית כרעיא, חליל במיא; ואסיק משה ית כל דכרא למדבחא, עלתא הוא לאתקבלא ברעווא קורבנא הוא קודם ה', כמא דפקיד ה', ית משה.  כב וקריב ית דכרא תניינא, דכר קורבניא; וסמכו אהרון ובנוהי, ית ידיהון--על ריש דכרא.  כג ונכס--ונסיב משה מדמיה, ויהב על רום אודנא דאהרון דימינא; ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא.  כד וקריב ית בני אהרון, ויהב משה מן דמא על רום אודנהון דימינא, ועל אליון ידהון דימינא, ועל אליון רגלהון דימינא; וזרק משה ית דמא על מדבחא, סחור סחור.  כה ונסיב ית תרבא וית אלייתא, וית כל תרבא דעל גווא, וית חצר כבדא, וית תרתין כוליין וית תרבהון; וית, שקא דימינא.  כו ומסלא דפטיריא דקדם ה', נסיב גריצתא פטירתא חדא וגריצתא דלחים משח חדא--ואספוג חד; ושווי, על תרביא, ועל, שקא דימינא.  כז ויהב ית כולא--על ידי אהרון, ועל ידי בנוהי; וארים יתהון ארמא, קודם ה'.  כח ונסיב משה יתהון מעל ידיהון, ואסיק מדבחא על עלתא; קורבניא אינון לאתקבלא ברעווא, קורבנא הוא קודם ה'.  כט ונסיב משה ית חדיא, וארימיה ארמא קודם ה':  מדכר קורבניא, למשה הוה לוחלק, כמא דפקיד ה', ית משה.  ל ונסיב משה ממשחא דרבותא, ומן דמא דעל מדבחא, ואדי על אהרון על לבושוהי, ועל בנוהי ועל לבושי בנוהי עימיה; וקדיש ית אהרון ית לבושוהי, וית בנוהי וית לבושי בנוהי עימיה.  לא ואמר משה לאהרון ולבנוהי, בשילו ית בסרא בתרע משכן זמנא, ותמן תיכלון יתיה, וית לחמא דבסל קורבניא:  כמא דפקידית למימר, אהרון ובנוהי ייכלוניה.  לב ודישתאר בבסרא, ובלחמא--בנורא, תוקדון.  לג ומתרע משכן זמנא לא תיפקון, שבעא יומין--עד יום משלם, יומי קורבנכון:  ארי שבעא יומין, יתקרב קורבנכון.  לד כמא דעבד, ביומא הדין--פקיד ה' למעבד, לכפרא עליכון.  לה ובתרע משכן זמנא תיתבון יימם ולילי, שבעא יומין, ותיטרון ית מטרת מימרא דה', ולא תמותון:  ארי כין, אתפקדית.  לו ועבד אהרון, ובנוהי--ית, כל פתגמיא, דפקיד ה', בידא דמשה.  {ס}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


יש לך שאלה או הערה?