תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק יד

א ומליל ה', עם משה למימר.  ב דא תהי אורייתא דסגירא, ביומא דדכותיה:  וייתיתי, לוות כהנא.  ג וייפוק, כהנא, למברא, למשריתא; ויחזי, כהנא, והא איתסי מכתש סגירותא, מן סגירא.  ד ויפקיד, כהנא, וייסב לדמידכי תרתין ציפרין חיין, דכיין; ואעא דארזא, וצבע זהורי ואיזובא.  ה ויפקיד, כהנא, וייכוס, ית ציפרא חדא--למן דחסף, על מי מבוע.  ו ית ציפרא חיתא ייסב יתה, וית אעא דארזא וית צבע זהורי וית איזובא; ויטבול יתהון וית ציפרא חיתא, בדמא דציפרא דנכיסתא, על, מי מבוע.  ז וידי, על דמידכי מן סגירותא--שבע זמנין; וידכיניה, וישלח ית ציפרא חיתא על אפי חקלא.  ח ויצבע דמידכי ית לבושוהי ויגלח ית כל סעריה, ויסחי במיא וידכי, ובתר כין, ייעול למשריתא; וייתיב מברא למשכניה, שבעא יומין.  ט ויהי ביומא שביעאה יגלח ית כל סעריה, ית רישיה וית דקניה וית גביני עינוהי, וית כל סעריה, יגלח; ויצבע ית לבושוהי, ויסחי ית בסריה במיא--וידכי.  י וביומא תמינאה, ייסב תרין אימרין שלמין, ואימרתא חדא בת שתה, שלמתא; ותלתא עסרונין, סולתא מנחתא דפילא במשח, ולוגא חד, דמשחא.  יא ויקים כהנא דמדכי, ית גוברא דמידכי--ויתהון:  קודם ה', בתרע משכן זמנא.  יב וייסב כהנא ית אימרא חד, ויקריב יתיה לאשמא--וית לוגא דמשחא; וירים יתהון ארמא, קודם ה'.  יג וייכוס ית אימרא, באתרא דייכוס ית חטתא וית עלתא--באתר קדיש:  ארי כחטתא אשמא הוא, לכהנא--קודש קודשין, הוא.  יד וייסב כהנא, מדמא דאשמא, וייתין כהנא, על רום אודנא דמידכי דימינא; ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא.  טו וייסב כהנא, מלוגא דמשחא; ויריק על ידא דכהנא, דסמאלא.  טז ויטבול כהנא, ית אצבעיה דימינא, מן משחא, דעל ידיה דסמאלא; וידי מן משחא באצבעיה שבע זמנין, קודם ה'.  יז ומשאר משחא דעל ידיה, ייתין כהנא על רום אודנא דמידכי דימינא, ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא--על, דמא דאשמא.  יח ודישתאר, במשחא דעל ידא דכהנא, ייתין, על רישא דמידכי; ויכפר עלוהי כהנא, קודם ה'.  יט ויעביד כהנא, ית חטתא, ויכפר, על דמידכי מסאובתיה; ובתר כין, ייכוס ית עלתא.  כ ויסיק כהנא ית עלתא וית מנחתא, למדבחא; ויכפר עלוהי כהנא, וידכי.  {ס}

כא ואם מסכין הוא, ולית ידיה מדבקא--וייסב אימר חד אשמא לארמא, לכפרא עלוהי; ועסרונא סולתא חד דפיל במשח, למנחתא--ולוגא דמשחא.  כב ותרין שפנינין, או תרין בני יונה, דתדביק, ידיה; ויהי חד חטתא, וחד עלתא.  כג וייתי יתהון ביומא תמינאה, לדכותיה--לוות כהנא:  לתרע משכן זמנא, לקדם ה'.  כד וייסב כהנא ית אימרא דאשמא, וית לוגא דמשחא; וירים יתהון כהנא ארמא, קודם ה'.  כה וייכוס, ית אימרא דאשמא, וייסב כהנא מדמא דאשמא, וייתין על רום אודנא דמידכי דימינא; ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא.  כו ומן משחא, יריק כהנא, על ידא דכהנא, דסמאלא.  כז וידי כהנא, באצבעיה דימינא, מן משחא, דעל ידיה דסמאלא--שבע זמנין, קודם ה'.  כח וייתין כהנא מן משחא דעל ידיה, על רום אודנא דמידכי דימינא, ועל אליון ידיה דימינא, ועל אליון רגליה דימינא--על אתר, דמא דאשמא.  כט ודישתאר, מן משחא דעל ידא דכהנא, ייתין, על רישא דמידכי--לכפרא עלוהי, קודם ה'.  ל ויעביד ית חד מן שפניניא, או מן בני יונה, מדתדביק, ידיה.  לא ית דתדביק ידיה, ית חד חטתא וית חד עלתא--על מנחתא; ויכפר כהנא על דמידכי, קודם ה'.  לב דא אורייתא, דביה מכתש סגירו, דלא תדביק ידיה, בדכותיה.  {פ}

לג ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר.  לד ארי תיעלון לארעא דכנען, דאנא יהיב לכון לאחסנא; ואתין מכתש סגירו, בבית ארע אחסנתכון.  לה וייתי דדיליה ביתא, ויחווי לכהנא למימר:  כמכתשא, איתחזי לי בביתא.  לו ויפקיד כהנא ויפנון ית ביתא, עד לא ייעול כהנא למחזי ית מכתשא, ולא יסתאב, כל דבביתא; ובתר כין ייעול כהנא, למחזי ית ביתא.  לז ויחזי ית מכתשא, והא מכתשא בכותלי ביתא, פחתין ירקן, או סמקן; ומחזיהון מכיך, מן כותלא.  לח וייפוק כהנא מן ביתא, לתרע ביתא; ויסגר ית ביתא, שבעא יומין.  לט ויתוב כהנא, ביומא שביעאה; ויחזי, והא אוסיף מכתשא בכותלי ביתא.  מ ויפקיד, כהנא, וישלפון ית אבניא, דבהון מכתשא; וירמון יתהון למברא לקרתא, לאתר מסאב.  מא וית ביתא יקלפון מגיו, סחור סחור; וירמון, ית עפרא דקליפו, למברא לקרתא, לאתר מסאב.  מב וייסבון אבנין אוחרנין, ויעלון לאתר אבניא; ועפר אוחרן ייסב, וישוע ית ביתא.  מג ואם יתוב מכתשא ויסגי בביתא, בתר דשליפו ית אבניא, ובתר דקליפו ית ביתא, ובתר דאיתשע.  מד וייעול, כהנא, ויחזי, והא אוסיף מכתשא בביתא--סגירות מחסרא היא בביתא, מסאב הוא.  מה ויתרע ית ביתא, ית אבנוהי וית אעוהי, וית, כל עפר ביתא; ויפיק למברא לקרתא, לאתר מסאב.  מו ודייעול, לביתא, כל יומין, דיסגר יתיה--יהי מסאב, עד רמשא.  מז ודישכוב בביתא, יצבע ית לבושוהי; ודייכול בביתא, יצבע ית לבושוהי.  מח ואם מיעל ייעול כהנא, ויחזי והא לא אוסיף מכתשא בביתא, בתר, דאיתשע ית ביתא--וידכי כהנא ית ביתא, ארי איתסי מכתשא.  מט וייסב לדכאה ית ביתא, תרתין ציפרין, ואעא דארזא, וצבע זהורי ואיזובא.  נ וייכוס, ית ציפרא חדא, למן דחסף, על מי מבוע.  נא וייסב ית אעא דארזא וית איזובא וית צבע זהורי, וית ציפרא חיתא, ויטבול יתהון בדמא דציפרא דנכיסתא, ובמי מבוע; וידי לביתא, שבע זמנין.  נב וידכי ית ביתא--בדמא דציפרא, ובמי מבוע; ובציפרא חיתא, ובאעא דארזא ובאיזובא--ובצבע זהורי.  נג וישלח ית ציפרא חיתא, למברא לקרתא--לאפי חקלא; ויכפר על ביתא, וידכי.  נד דא, אורייתא, לכל מכתש סגירותא, ולנתקא.  נה ולסגירות לבושא, ולביתא.  נו ולעמקא ולעדיא, ולבהרא.  נז לאלפא, ביום מסאבא וביום דכיא; דא אורייתא, דסגירותא.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


יש לך שאלה או הערה?