תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק טו

א ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר.  ב מלילו עם בני ישראל, ותימרון להון:  גבר גבר, ארי יהי דאיב מבסריה--דוביה, מסאב הוא.  ג ודא תהי סאובתיה, בדוביה:  ריר בסריה ית דוביה, או חתים בסריה מדוביה--סאובתיה, היא.  ד כל משכבא, דישכוב עלוהי דובנא--יהי מסאב; וכל מנא דייתיב עלוהי, יהי מסאב.  ה וגבר, דיקרב במשכביה--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  ו ודייתיב, על מנא, דייתיב עלוהי, דובנא--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  ז ודיקרב, בבסר דובנא--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  ח וארי יירוק דובנא, בדכיא--ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  ט וכל מרכבא, דירכוב עלוהי דובנא--יהי מסאב.  י וכל דיקרב, בכול דיהי תחותוהי--יהי מסאב, עד רמשא; ודייטול יתהון--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  יא וכול דיקרב ביה דובנא, וידוהי לא שטיף במיא--ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  יב ומן דחסף דיקרב ביה דובנא, ייתבר; וכל מן דאע--ישתטיף, במיא.  יג וארי ידכי דובנא, מדוביה--וימני ליה שבעא יומין לדכותיה, ויצבע לבושוהי; ויסחי בסריה במי מבוע, וידכי.  יד וביומא תמינאה, ייסב ליה תרין שפנינין, או תרין, בני יונה; וייתי לקדם ה', לתרע משכן זמנא, וייתינינון, לכהנא.  טו ויעביד יתהון, כהנא--חד חטתא, וחד עלתא; ויכפר עלוהי כהנא קודם ה', מדוביה.  {ס}

טז וגבר, ארי תיפוק מיניה שכבת זרעא--ויסחי במיא ית כל בסריה, ויהי מסאב עד רמשא.  יז וכל לבוש וכל משך, דיהי עלוהי שכבת זרעא--ויצטבע במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  יח ואיתתא, דישכוב גבר יתה שכבת זרעא--ויסחון במיא, ויהון מסאבין עד רמשא.  {פ}

יט ואיתתא ארי תהי דייבא, דם יהי דובה בבסרה--שבעא יומין תהי בריחוקה, וכל דיקרב בה יהי מסאב עד רמשא.  כ וכול דתשכוב עלוהי בריחוקה, יהי מסאב; וכול דתיתיב עלוהי, יהי מסאב.  כא וכל דיקרב, במשכבה--יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  כב וכל דיקרב--בכל מנא, דתיתיב עלוהי:  יצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  כג ואם על משכבא הוא, או על מנא דהיא יתבא עלוהי--במקרביה ביה:  יהי מסאב, עד רמשא.  כד ואם משכב ישכוב גבר יתה, ויהי ריחוקה עלוהי--ויהי מסאב, שבעא יומין; וכל משכבא דישכוב עלוהי, יהי מסאב.  {ס}

כה ואיתתא ארי ידוב דוב דמה יומין סגיאין, בלא עידן ריחוקה, או ארי תדוב, על ריחוקה:  כל יומי דוב סאובתה, כיומי ריחוקה תהי--מסאבא היא.  כו כל משכבא דתשכוב עלוהי, כל יומי דובה--כמשכב ריחוקה, יהי לה; וכל מנא, דתיתיב עלוהי--מסאב יהי, כסואבת ריחוקה.  כז וכל דיקרב בהון, יהי מסאב; ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא.  כח ואם דכיאת, מדובה--ותמני לה שבעא יומין, ובתר כין תדכי.  כט וביומא תמינאה, תיסב לה תרין שפנינין, או תרין, בני יונה; ותייתי יתהון לוות כהנא, לתרע משכן זמנא.  ל ויעביד כהנא ית חד חטתא, וית חד עלתא; ויכפר עלה כהנא קודם ה', מדוב סאובתה.  לא ותפרשון ית בני ישראל, מסואבתהון; ולא ימותון בסואבתהון, בסאוביהון ית משכני דביניהון.  לב דא אורייתא, דדובנא, ודתיפוק מיניה שכבת זרעא, לאסתאבא בה.  לג ולדסאובתה, בריחוקה, ולדדאיב ית דוביה, לדכר ולנוקבא; ולגבר, דישכוב עם מסאבתא.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


יש לך שאלה או הערה?