תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק יז

א ומליל ה', עם משה למימר.  ב מליל עם אהרון ועם בנוהי, ועם כל בני ישראל, ותימר, להון:  דין פתגמא, דפקיד ה' למימר.  ג גבר גבר, מבית ישראל, דייכוס תור או אימר או עז, במשריתא; או דייכוס, מברא למשריתא.  ד ולתרע משכן זמנא, לא אייתייה, לקרבא קורבנא קודם ה', קודם משכנא דה'--דמא יתחשיב לגוברא ההוא, דמא אשד, וישתיצי אנשא ההוא, מגו עמיה.  ה בדיל דייתון בני ישראל, ית דבחיהון דאינון דבחין על אפי חקלא, וייתונון לקדם ה' לתרע משכן זמנא, לוות כהנא; וייכסון נכסת קודשין, קודם ה'--יתהון.  ו ויזרוק כהנא ית דמא על מדבחא דה', בתרע משכן זמנא; ויסיק תרבא, לאתקבלא ברעווא קודם ה'.  ז ולא ידבחון עוד, ית דבחיהון, לשידין, דאינון טען בתריהון:  קיים עלם תהי דא להון, לדריהון.  ח ולהון תימר--גבר גבר מבית ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון:  דיסיק עלתא, או נכסת קודשיא.  ט ולתרע משכן זמנא, לא ייתיניה, למעבד יתיה, קודם ה'--וישתיצי אנשא ההוא, מעמיה.  י וגבר גבר מבית ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון, דייכול, כל דם--ואתין רוגזי, באנשא דייכול ית דמא, ואשיצי יתיה, מגו עמיה.  יא ארי נפש בסרא, בדמא היא, ואנא יהבתיה לכון על מדבחא, לכפרא על נפשתכון:  ארי דמא הוא, על נפשא מכפר.  יב על כין אמרית לבני ישראל, כל אנש מינכון לא ייכול דם; וגיוריא דיתגיירון ביניכון, לא ייכלון דם.  יג וגבר גבר מבני ישראל, ומן גיוריא דיתגיירון ביניהון, דיצוד צידא חיתא או עופא, דמתאכיל--ויישוד, ית דמיה, ויכסיניה, בעפרא.  יד ארי נפש כל בסרא, דמיה בנפשיה הוא, ואמרית לבני ישראל, דם כל בסרא לא תיכלון:  ארי נפש כל בסרא דמיה היא, כל דייכליניה ישתיצי.  טו וכל אנש, דייכול נבילא ותבירא, ביציביא, ובגיוריא:  ויצבע לבושוהי ויסחי במיא, ויהי מסאב עד רמשא--וידכי.  טז ואם לא יצבע, ובסריה לא יסחי--ויקביל, חוביה.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


יש לך שאלה או הערה?