תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק כז

א ומליל ה', עם משה למימר.  ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון, גבר, ארי יפריש נדר--בפורסן נפשתא, קודם ה'.  ג ויהי פורסניה, דדכורא, מבר עסרין שנין, ועד בר שיתין שנין:  ויהי פורסניה, חמשין סלעין דכסף--בסלעי קודשא.  ד ואם נוקבתא, היא--ויהי פורסנה, תלתין סלעין.  ה ואם מבר חמיש שנין, ועד בר עסרין שנין--ויהי פורסניה דדכורא, עסרין סלעין; ולנוקבתא, עסר סלעין.  ו ואם מבר ירחא, ועד בר חמיש שנין--ויהי פורסניה דדכורא, חמיש סלעין דכסף; ולנוקבתא פורסנה, תלת סלעין דכסף.  ז ואם מבר שיתין שנין ולעילא, אם דכורא--ויהי פורסניה, חמיש עסר סלעין; ולנוקבתא, עסר סלעין.  ח ואם מסכין הוא, מפורסניה--ויקימיניה קודם כהנא, ויפרוס יתיה כהנא:  על פום, דתדביק יד נדרא--יפרסיניה, כהנא.  {ס}

ט ואם בעירא--דיקרבון מינה קורבנא, קודם ה':  כול דייתין מיניה קודם ה', יהי קודשא.  י לא יחלפיניה, ולא יעבר יתיה טב בביש--או ביש בטב; ואם חלפא יחליף בעירא בבעירא, ויהי הוא וחילופיה יהי קודשא.  יא ואם, כל בעירא מסאבא, דלא יקרבון מינה קורבנא, קודם ה'--ויקים ית בעירא, קודם כהנא.  יב ויפרוס כהנא יתה, בין טב ובין ביש:  כפורסן כהנא, כין יהי.  יג ואם מפרק, יפרקינה--ויוסיף חומשיה, על פורסניה.  יד וגבר, ארי יקדיש ית ביתיה קודשא קודם ה'--ויפרסיניה כהנא, בין טב ובין ביש:  כמא דיפרוס יתיה כהנא, כין יקום.  טו ואם דאקדיש--יפרוק, ית ביתיה:  ויוסיף חומש כסף פורסניה, עלוהי--ויהי ליה.  טז ואם מחקל אחסנתיה, יקדיש גבר קודם ה'--ויהי פורסניה, לפום זרעיה:  בית זרע כור סערין, בחמשין סלעין דכסף.  יז אם משתא דיובילא, יקדיש חקליה--כפורסניה, יקום.  יח ואם בתר יובילא, יקדיש חקליה--ויחשיב ליה כהנא ית כספא על פום שניא דאשתארא, עד שתא דיובילא; ויתמנע, מפורסניה.  יט ואם מפרק יפרוק ית חקלא, דאקדיש יתיה:  ויוסיף חומש כסף פורסניה, עלוהי--ויקום ליה.  כ ואם לא יפרוק ית חקלא, ואם זבין ית חקלא לגבר אוחרן--לא יתפריק, עוד.  כא ויהי חקלא במיפקיה ביובילא, קודשא קודם ה'--כחקל חרמא:  לכהנא, תהי אחסנתיה.  כב ואם ית חקל זבינוהי, דלא מחקל אחסנתיה--יקדיש, קודם ה'.  כג ויחשיב ליה כהנא, ית נסיב פורסניה, עד, שתא דיובילא; וייתין ית פורסניה ביומא ההוא, קודשא קודם ה'.  כד בשתא דיובילא יתוב חקלא, לדזבניה מיניה--לדדיליה, אחסנת ארעא.  כה וכל פורסניה--יהי, בסלעי קודשא:  עסרין מעין, יהי סלעא.  כו ברם בוכרא דיתבכר קודם ה', בבעירא--לא יקדיש גבר, יתיה:  אם תור אם אימר, דה' הוא.  כז ואם בבעירא מסאבא ויפרוק בפורסניה, ויוסיף חומשיה עלוהי; ואם לא יתפריק, ויזדבן בפורסניה.  כח ברם כל חרמא דיחרים גבר קודם ה' מכל דליה, מאנשא ובעירא ומחקל אחסנתיה--לא יזדבן, ולא יתפריק:  כל חרמא, קודש קודשין הוא קודם ה'.  כט כל חרמא, דייתחרם מן אנשא--לא יתפריק:  אתקטלא, יתקטיל.  ל וכל מעסר ארעא מזרעא דארעא, מפירי אילנא--דה', הוא:  קודשא, קודם ה'.  לא ואם מפרק יפרוק גבר, ממעסריה--חומשיה, יוסיף עלוהי.  לב וכל מעסר תורין וען, כול דיעבר תחות חוטרא--עסיראה, יהי קודשא קודם ה'.  לג לא יבקר בין טב לביש, ולא יחלפיניה; ואם חלפא יחלפיניה, ויהי הוא וחילופיה יהי קודשא לא יתפריק.  לד אילין פיקודיא, דפקיד ה' ית משה--לוות בני ישראל:  בטורא, דסיניי.  {ש}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


יש לך שאלה או הערה?