תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


דברים פרק כט

א וקרא משה לכל ישראל, ואמר להון:  אתון חזיתון, ית כל דעבד ה' לעיניכון בארעא דמצריים, לפרעה ולכל עבדוהי, ולכל ארעיה.  ב ניסין, רברבן, דחזאה, עינך--אתיא ומופתיא, רברביא האינון.  ג ולא יהב ה' לכון ליבא למידע, ועיינין למחזי ואודנין למשמע, עד, יומא הדין.  ד ודברית יתכון ארבעין שנין, במדברא; לא בליאת כסותכון מינכון, ומסנך לא עדו מעל רגלך.  ה לחמא לא אכלתון, וחמר חדת ועתיק לא שתיתון--בדיל, דתידעון, ארי אנא ה', אלהכון.  ו ואתיתון, לאתרא הדין; ונפק סיחון מלכא דחשבון ועוג מלכא דמתנן לקדמותנא, לאגחא קרבא--ומחיננון.  ז ונסיבנא, ית ארעהון, ויהבנה לאחסנא, לשיבט ראובן ולשיבט גד--ולפלגות, שבטא דמנשה.  ח ותיטרון, ית פתגמי קיימא הדין, ותעבדון, יתהון--בדיל דתצלחון, ית כל דתעבדון.  {פ}

ט אתון קיימין יומא דין כולכון, קודם ה' אלהכון:  רישיכון שבטיכון, סביכון וסרכיכון, כול, אנש ישראל.  י טפלכון נשיכון--וגיורך, דבגו משריתך:  מלקיט אעך, עד מלי מייך.  יא לאעלותך, בקיימא דה' אלהך--ובמומתיה:  דה' אלהך, גזר עימך יומא דין.  יב בדיל לקיימא יתך יומא דין קודמוהי לעם, והוא יהוי לך לאלה--כמא דמליל לך; וכמא דקיים לאבהתך, לאברהם ליצחק וליעקוב.  יג ולא עימכון, בלחודיכון--אנא, גזר ית קיימא הדין, וית מומתא, הדא.  יד ארי ית מאן דאיתוהי הכא, עימנא קאים יומא דין, קודם, ה' אלהנא; וית מאן דלייתוהי הכא, עימנא יומא דין.  טו ארי אתון ידעתון, ית דיתיבנא בארעא דמצריים, וית דעברנא ביני עממיא, דעברתון.  טז וחזיתון, ית שיקוציהון, וית, טעוותהון--אעא ואבנא, כספא ודהבא דעימהון.  יז דלמא אית בכון גבר או איתא או זרעי או שבטא, דליביה פני יומא דין מדחלתא דה' אלהנא, למהך למפלח, ית טעוות עממיא האינון:  דלמא אית בכון, גבר מהרהיר חטין--או זדון.  יח ויהי במשמעיה ית פתגמי מומתא הדא, ויחשיב בליביה למימר שלמא יהי לי--ארי בהרהור ליבי, אנא אזיל:  בדיל לאוספא ליה חטאי שלותא, על זידנותא.  יט לא ייבי ה', למשבק ליה--ארי בכין יתקף רוגזא דה' וחמתיה בגוברא ההוא, וידבקון ביה כל לווטיא דכתיבין בספרא הדין; וימחי ה' ית שמיה, מתחות שמיא.  כ ויפרשיניה ה' לבישא, מכול שבטיא דישראל--ככול, לווטי קיימא, דכתיבין, בספר אורייתא הדין.  כא ויימר דרא בתראה, בניכון דיקומון מבתריכון, ובר עממין, דייתי מארע רחיקא; ויחזון ית מחתה דארעא ההיא, וית מרעהא, דאמרע ה', בה.  כב גופריתא ומלחא, תהי יקדא כל ארעה--לא תזדרע ולא תצמח, ולא ייסק בה כל עיסב:  כהפיכתא דסדום ועמורה, אדמה וצבויים, דהפך ה', ברוגזיה ובחמתיה.  כג ויימרון, כל עממיא, על מא עבד ה' כדין, לארעא הדא; מא תקוף רוגזא רבא, הדין.  כד ויימרון--על דשבקו, ית קיימא דה' אלהא דאבהתהון:  דגזר עימהון, באפקותיה יתהון מארעא דמצריים.  כה ואזלו, ופלחו לטעוות עממיא, וסגידו, להון:  דחלן דלא ידעונין, ולא אוטיבא להון.  כו ותקיף רוגזא דה', בארעא ההיא, לאיתאה עלה ית כל לווטיא, דכתיבין בספרא הדין.  כז וטלטילינון ה' מעל ארעהון, ברגז ובחמא ובתקוף רב; ואגלינון לארע אוחרי, כיומא הדין.  כח דמיטמרן--קודם ה', אלהנא; ודגליין לנא ולבננא, עד עלמא--למעבד, ית כל פתגמי אורייתא הדא.  {ס}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


יש לך שאלה או הערה?