תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


דברים פרק לב

א אציתו שמיא, ואמליל; ותשמע ארעא, מימרי פומי.  ב יבסם כמטרא אולפני, יתקבל כטלא מימרי, כרוחי מטרא דנשבין על דתאה, וכרסיסי מלקושא דעל עסבא.  ג ארי בשמא דה', אנא מצלי:  הבו רבותא, קודם אלהנא.  ד תקיפא דשלמין עובדוהי, ארי כל אורחתיה דינא:  אלהא מהימנא דמן קודמוהי עוולא לא נפיק, מן קודם דזכאי וקשיט הוא.  ה חבילו להון לא ליה, בניא דפלחו לטעוותא:  דרא דאשני עובדוהי, ואשתנייו.  ו הא קודם ה', אתון גמלין דא--עמא דקבילו אורייתא, ולא חכימו:  הלא הוא אבוך את דיליה, הוא עבדך ואתקנך.  ז אידכר יומין דמן עלמא, אסתכל בשני דר ודר; שאל אבוך ויחווי לך, סבך ויימרון לך.  ח באחסנא עילאה עממיא, בפרשותיה בני אנשא; קיים תחומי עממיא, למניין בני ישראל.  ט ארי חולקא דה', עמיה:  יעקוב, עדב אחסנתיה.  י סופיק צורכיהון בארע מדברא, ובית צהוונא אתר דלית מיא; אשרינון סחור סחור לשכינתיה, אליפינון פתגמי אורייתיה--נטרינון, כבבת עינהון.  יא כנשרא דמחיש לקיניה, על בנוהי מתחפף; פריס גדפוהי מקבילהון, מנטילהון על תקוף אברוהי.  יב ה', בלחודיהון עתיד לאשריותהון בעלמא דהוא עתיד לחדתא; ולא יתקיים קודמוהי, פולחן טעוון.  יג אשרינון על תוקפי ארעא, ואוכילינון ביזת סנאיהון; ויהב להון ביזת שליטי קרווין, ונכסי יתבי כרכין תקיפין.  יד יהב להון ביזת מלכיהון ושליטיהון, עם עותר רברביהון ותקיפיהון, עמא דארעהון אחסנתהון, עם ביזת חיליהון ומשרייתהון; ודם גיבריהון, אתאשד כמיא.  טו עתר ישראל ובעט, אצלח תקוף קנא נכסין; שבק פולחן אלהא דעבדיה, וארגיז קודם תקיפא פרקיה.  טז אקניאו קודמוהי, בפולחן טעוון; בתועיבתא, ארגיזו קודמוהי.  יז דבחו, לשידין דלית בהון צרוך--דחלן, דלא ידעונין; חדתן דמקריב אתעבידא, דלא אתעסקו בהון אבהתכון.  יח דחלת תקיפא די בראך, אתנשיתא; שבקתא, פולחן אלהא דעבדך.  יט וגלי קודם ה', ותקיף רוגזיה, מדארגיזו קודמוהי בנין, ובנן.  כ ואמר, אסליק שכינתי מינהון--גלי קודמיי, מא יהי בסופהון:  ארי דרא דאשני אינון, בניא דלית בהון הימנו.  כא אינון אקניאו קודמיי בלא דחלא, ארגיזו קודמיי בטעוותהון; ואנא אקנינון בלא עם, בעמא טפשא ארגיזינון.  כב ארי קידום תקיף כאישא נפק מן קודמיי ברגז, שיצי עד שאול ארעייתא; אסיף ארעא ועללתה, שיצי עד סייפי טוריא.  כג אסיף עליהון, בישן; מכתשיי, אשיצי בהון.  כד נפיחי כפן ואכילי עוף, וכתישי רוחין בישין; ושן חית ברא, אגרי בהון, עם חמת, תניניא דזחלין בעפרא.  כה מברא, תתכיל חרבא, ומתווניא, חרגת מותא; אף עולימיהון, אף עולימתהון--ינקיהון, עם סביהון.  כו אמרית, יחול רוגזי עליהון ואשיצינון; אבטיל מן בני אנשא, דוכרנהון.  כז אילו לא פון, רוגזא דסנאה כניש--דלמא יתררב, בעיל דבבא:  דלמא יימרון ידנא תקיפת לנא, ולא מן קודם ה' הות כל דא.  כח ארי עם מאבדי עיצא, אינון; ולית בהון, סוכלתנו.  כט אילו חכימו, אסתכלו בדא; סברו, מא יהי בסופהון.  ל איכדין ירדוף חד, לאלפא, ותרין, יערקון לריבותא:  אלהין תקיפהון מסרינון, וה' אשלימינון.  לא ארי לא כתוקפנא, תוקפהון; ובעלי דבבנא, הוו דייננא.  לב ארי כפורענות עמא דסדום כס פורענותהון, ולקותהון כעם עמורה:  מחתהון, בישן כרישי חיווין--ותושלמת עובדיהון, כמררותהון.  לג הא כמירת תניניא, כס פורענותהון; וכריש פתני חיווין, אכזראין.  לד הלא כל עובדיהון, גלן קודמיי; גניזין, ליום דינא באוצריי.  לה קודמיי פורענותא ואנא אשלים, בעידן דיגלון מארעהון:  ארי קריב יום תברהון, ומבע דעתיד להון.  לו ארי ידין ה' דינא דעמיה, ופורענות עבדוהי צדיקיא יתפרע:  ארי גלי קודמוהי דבעידן דתיתקף עליהון מחת סנאה, יהון מטולטלין ושביקין.  לז ויימר, אן דחלתהון--תקיפא, דהוו רחיצין ביה.  לח דתרב נכסתהון הוו אכלין, שתן חמר נסכיהון; יקומון כען, ויסעדונכון--יהון עליכון, למגין.  לט חזו כען, דאנא אנא הוא, ולית אלה, בר מיני:  אנא ממית ומיחי, מחינא ואף מסינא, ולית מן ידי, משיזיב.  מ ארי אתקינית בשמיא, בית שכינתי; ואמרית, קיים אנא לעלמין.  מא אם על חד תרין כחיזו ברקא מסוף שמיא ועד סוף שמיא תתגלי חרבי, ותיתקף בדינא ידי; אתיב פורענותא לסנאיי, ולבעלי דבביי אשלים.  מב ארווי גיריי מדמא, וחרבי תקטיל בעממיא; מדם קטילין ושבן, לאעדאה כתרין מריש סנאה ובעיל דבבא.  מג שבחו עממיא עמיה, ארי פורענות עבדוהי צדיקיא יתפרע; ופורענותא יתיב לסנאוהי, ויכפר על ארעיה ועל עמיה.  {ר}  {ש}

מד ואתא משה, ומליל ית כל פתגמי תושבחתא הדא--קודם עמא:  הוא, והושע בר נון.  מה ושיצי משה, למללא ית כל פתגמיא האילין--עם כל ישראל.  מו ואמר להון, שוו ליבכון, לכל פתגמיא, דאנא מסהיד בכון יומא דין:  דתפקדונונון, ית בניכון, למיטר למעבד, ית כל פתגמי אורייתא הדא.  מז ארי לא פתגם ריקן הוא, מינכון--ארי הוא, חייכון; ובפתגמא הדין, תירכון יומין על ארעא, דאתון עברין ית ירדנא לתמן, למירתה.  {פ}

מח ומליל ה' עם משה, בכרן יומא הדין למימר.  מט סק לטורא דעבראי הדין לטורא דנבו, דבארעא דמואב--דעל אפי יריחו; וחזי ית ארעא דכנען, דאנא יהיב לבני ישראל לאחסנא.  נ ומות, בטורא דאת סליק לתמן, ואתכניש, לעמך:  כמא דמית אהרון אחוך, בהור טורא, ואתכניש, לעמיה.  נא על דשקרתון במימרי, בגו בני ישראל, במי מצות רקם, מדברא דצין--על דלא קדישתון יתי, בגו בני ישראל.  נב ארי מקוביל, תחזי ית ארעא; ולתמן, לא תיעול--לארעא, דאנא יהיב לבני ישראל.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


יש לך שאלה או הערה?