תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק יט

א  טוב-רש, הולך בתמו--    מעקש שפתיו, והוא כסיל.
ב  גם בלא-דעת נפש לא-טוב;    ואץ ברגלים חוטא.
ג  אולת אדם, תסלף דרכו;    ועל-יהוה, יזעף לבו.
ד  הון--יסיף, רעים רבים;    ודל, מרעהו יפרד.
ה  עד שקרים, לא ינקה;    ויפיח כזבים, לא ימלט.
ו  רבים, יחלו פני-נדיב;    וכל-הרע, לאיש מתן.
ז  כל אחי-רש, שנאהו--    אף כי מרעהו, רחקו ממנו;
מרדף אמרים    לא- (לו-) המה.
ח  קנה-לב, אהב נפשו;    שמר תבונה, למצא-טוב.
ט  עד שקרים, לא ינקה;    ויפיח כזבים יאבד.

י  לא-נאוה לכסיל תענוג;    אף, כי-לעבד משל בשרים.
יא  שכל אדם, האריך אפו;    ותפארתו, עבר על-פשע.
יב  נהם ככפיר, זעף מלך;    וכטל על-עשב רצונו.
יג  הות לאביו, בן כסיל;    ודלף טרד, מדיני אשה.
יד  בית והון, נחלת אבות;    ומיהוה, אשה משכלת.
טו  עצלה, תפיל תרדמה;    ונפש רמיה תרעב.
טז  שמר מצוה, שמר נפשו;    בוזה דרכיו יומת (ימות).
יז  מלוה יהוה, חונן דל;    וגמלו, ישלם-לו.
יח  יסר בנך, כי-יש תקוה;    ואל-המיתו, אל-תשא נפשך.
יט  גרל- (גדל-) חמה, נשא ענש:    כי אם-תציל, ועוד תוסף.
כ  שמע עצה, וקבל מוסר--    למען, תחכם באחריתך.
כא  רבות מחשבות בלב-איש;    ועצת יהוה, היא תקום.
כב  תאות אדם חסדו;    וטוב-רש, מאיש כזב.
כג  יראת יהוה לחיים;    ושבע ילין, בל-יפקד רע.
כד  טמן עצל ידו, בצלחת;    גם-אל-פיהו, לא ישיבנה.
כה  לץ תכה, ופתי יערם;    והוכיח לנבון, יבין דעת.
כו  משדד-אב, יבריח אם--    בן, מביש ומחפיר.
כז  חדל-בני, לשמע מוסר;    לשגות, מאמרי-דעת.
כח  עד בליעל, יליץ משפט;    ופי רשעים, יבלע-און.
כט  נכונו ללצים שפטים;    ומהלמות, לגו כסילים.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?