תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יד

א בנים אתם, ליהוה אלוהיכם: לא תתגודדו, ולא־תשימו קורחה בין עיניכם--למת. ב כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך; ובך בחר יהוה, להיות לו לעם סגולה, מכול העמים, אשר על־פני האדמה. {ס}

ג לא תאכל, כל־תועבה. ד זאת הבהמה, אשר תאכלו: שור, שה כשבים ושה עיזים. ה אייל וצבי, ויחמור; ואקו ודישון, ותאו וזמר. ו וכל־בהמה מפרסת פרסה, ושוסעת שסע שתי פרסות, מעלת גרה, בבהמה--אותה, תאכלו. ז אך את־זה לא תאכלו, ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה, השסועה: את־הגמל ואת־הארנבת ואת־השפן כי־מעלי גרה המה, ופרסה לא הפריסו--טמאים הם, לכם. ח ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא, ולא גרה--טמא הוא, לכם; מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תיגעו. {ס}

ט את־זה, תאכלו, מכול, אשר במים: כול אשר־לו סנפיר וקשקשת, תאכלו. י וכול אשר אין־לו סנפיר וקשקשת, לא תאכלו--טמא הוא, לכם. {ס}

יא כל־ציפור טהורה, תאכלו. יב וזה, אשר לא־תאכלו מהם: הנשר והפרס, והעוזנייה. יג והראה, ואת־האיה, והדיה, למינה. יד ואת כל־עורב, למינו. טו ואת בת היענה, ואת־התחמס ואת־השחף; ואת־הנץ, למינהו. טז את־הכוס ואת־הינשוף, והתנשמת. יז והקאת ואת־הרחמה, ואת־השלך. יח והחסידה, והאנפה למינה; והדוכיפת, והעטלף. יט וכול שרץ העוף, טמא הוא לכם: לא, ייאכלו. כ כל־עוף טהור, תאכלו. כא לא תאכלו כל־נבילה לגר אשר־בשעריך תיתננה ואכלה, או מכור לנוכרי--כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך; לא־תבשל גדי, בחלב אימו. {פ}

כב עשר תעשר, את כל־תבואת זרעך, היוצא השדה, שנה שנה. כג ואכלת לפני יהוה אלוהיך, במקום אשר־יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירושך ויצהרך, ובכורות בקרך וצאנך: למען תלמד, ליראה את־יהוה אלוהיך--כל־הימים. כד וכי־ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו--כי־ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך לשום שמו שם: כי יברכך, יהוה אלוהיך. כה ונתת, בכסף; וצרת הכסף, בידך, והלכת אל־המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך בו. כו ונתת הכסף בכול אשר־תאווה נפשך בבקר ובצאן, וביין ובשיכר, ובכול אשר תשאלך, נפשך; ואכלת שם, לפני יהוה אלוהיך, ושמחת, אתה וביתך. כז והלוי אשר־בשעריך, לא תעזבנו: כי אין לו חלק ונחלה, עימך. {ס}

כח מקצה שלוש שנים, תוציא את־כל־מעשר תבואתך, בשנה, ההיא; והנחת, בשעריך. כט ובא הלוי כי אין־לו חלק ונחלה עימך, והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, ואכלו, ושבעו--למען יברכך יהוה אלוהיך, בכל־מעשה ידך אשר תעשה. {ס}