תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יט

א כי־יכרית יהוה אלוהיך, את־הגויים, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך את־ארצם; וירשתם, וישבת בעריהם ובבתיהם. ב שלוש ערים, תבדיל לך: בתוך ארצך--אשר יהוה אלוהיך, נותן לך לרשתה. ג תכין לך, הדרך, ושילשת את־גבול ארצך, אשר ינחילך יהוה אלוהיך; והיה, לנוס שמה כל־רוצח. ד וזה דבר הרוצח, אשר־ינוס שמה וחי: אשר יכה את־ריעהו בבלי־דעת, והוא לא־שונא לו מתמול שלשום. ה ואשר יבוא את־ריעהו ביער, לחטוב עצים, ונידחה ידו בגרזן לכרות העץ, ונשל הברזל מן־העץ ומצא את־ריעהו ומת: הוא, ינוס אל־אחת הערים־האלה--וחי. ו פן־ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח, כי־ייחם לבבו, והשיגו כי־ירבה הדרך, והכהו נפש; ולו, אין משפט־מוות, כי לא שונא הוא לו, מתמול שלשום. ז על־כן אנוכי מצווך, לאמור: שלוש ערים, תבדיל לך. ח ואם־ירחיב יהוה אלוהיך, את־גבולך, כאשר נשבע, לאבותיך; ונתן לך את־כל־הארץ, אשר דיבר לתת לאבותיך. ט כי־תשמור את־כל־המצוה הזאת לעשותה, אשר אנוכי מצווך היום, לאהבה את־יהוה אלוהיך וללכת בדרכיו, כל־הימים--ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה. י ולא יישפך, דם נקי, בקרב ארצך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה; והיה עליך, דמים. {פ}

יא וכי־יהיה איש, שונא לריעהו, וארב לו וקם עליו, והכהו נפש ומת; ונס, אל־אחת הערים האל. יב ושלחו זקני עירו, ולקחו אותו משם; ונתנו אותו, ביד גואל הדם--ומת. יג לא־תחוס עינך, עליו; וביערת דם־הנקי מישראל, וטוב לך. {ס}

יד לא תסיג גבול ריעך, אשר גבלו ראשונים--בנחלתך, אשר תנחל, בארץ, אשר יהוה אלוהיך נותן לך לרשתה. {ס}

טו לא־יקום עד אחד באיש, לכל־עוון ולכל־חטאת, בכל־חטא, אשר יחטא: על־פי שני עדים, או על־פי שלושה־עדים--יקום דבר. טז כי־יקום עד־חמס, באיש, לענות בו, סרה. יז ועמדו שני־האנשים אשר־להם הריב, לפני יהוה, לפני הכוהנים והשופטים, אשר יהיו בימים ההם. יח ודרשו השופטים, היטב; והנה עד־שקר העד, שקר ענה באחיו. יט ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו; וביערת הרע, מקרבך. כ והנשארים, ישמעו וייראו; ולא־יוסיפו לעשות עוד, כדבר הרע הזה--בקרבך. כא ולא תחוס, עינך: נפש בנפש, עין בעין שן בשן, יד ביד, רגל ברגל. {ס}