תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כא

א כי־יימצא חלל, באדמה אשר יהוה אלוהיך נותן לך לרשתה, נופל, בשדה: לא נודע, מי הכהו. ב ויצאו זקניך, ושופטיך; ומדדו, אל־הערים, אשר, סביבות החלל. ג והיה העיר, הקרובה אל־החלל--ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר, אשר לא־עובד בה, אשר לא־משכה, בעול. ד והורידו זקני העיר ההיא את־העגלה, אל־נחל איתן, אשר לא־ייעבד בו, ולא ייזרע; וערפו־שם את־העגלה, בנחל. ה וניגשו הכוהנים, בני לוי--כי בם בחר יהוה אלוהיך לשרתו, ולברך בשם יהוה; ועל־פיהם יהיה, כל־ריב וכל־נגע. ו וכול, זקני העיר ההיא, הקרובים, אל־החלל--ירחצו, את־ידיהם, על־העגלה, הערופה בנחל. ז וענו, ואמרו: ידינו, לא שפכו את־הדם הזה, ועינינו, לא ראו. ח כפר לעמך ישראל אשר־פדית, יהוה, ואל־תיתן דם נקי, בקרב עמך ישראל; וניכפר להם, הדם. ט ואתה, תבער הדם הנקי--מקרבך: כי־תעשה הישר, בעיני יהוה. {ס}

י כי־תצא למלחמה, על־אויבך; ונתנו יהוה אלוהיך, בידך--ושבית שבייו. יא וראית, בשביה, אשת, יפת־תואר; וחשקת בה, ולקחת לך לאישה. יב והבאתה, אל־תוך ביתך; וגילחה, את־ראשה, ועשתה, את־ציפורניה. יג והסירה את־שמלת שבייה מעליה, וישבה בביתך, ובכתה את־אביה ואת־אימה, ירח ימים; ואחר כן תבוא אליה, ובעלתה, והייתה לך, לאישה. יד והיה אם־לא חפצת בה, ושילחתה לנפשה, ומכור לא־תמכרנה, בכסף; לא־תתעמר בה, תחת אשר עיניתה. {ס}

טו כי־תהיינה לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו־לו בנים, האהובה והשנואה; והיה הבן הבכור, לשניאה. טז והיה, ביום הנחילו את־בניו, את אשר־יהיה, לו--לא יוכל, לבכר את־בן־האהובה, על־פני בן־השנואה, הבכור. יז כי את־הבכור בן־השנואה יכיר, לתת לו פי שניים, בכול אשר־יימצא, לו: כי־הוא ראשית אונו, לו משפט הבכורה. {ס}

יח כי־יהיה לאיש, בן סורר ומורה--איננו שומע, בקול אביו ובקול אימו; וייסרו אותו, ולא ישמע אליהם. יט ותפשו בו, אביו ואימו; והוציאו אותו אל־זקני עירו, ואל־שער מקומו. כ ואמרו אל־זקני עירו, בננו זה סורר ומורה--איננו שומע, בקולנו; זולל, וסובא. כא ורגמוהו כל־אנשי עירו באבנים, ומת, וביערת הרע, מקרבך; וכל־ישראל, ישמעו וייראו. {ס}

כב וכי־יהיה באיש, חטא משפט־מוות--והומת: ותלית אותו, על־עץ. כג לא־תלין נבלתו על־העץ, כי־קבור תקברנו ביום ההוא--כי־קללת אלוהים, תלוי; ולא תטמא, את־אדמתך, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה. {ס}