תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כה

א כי־יהיה ריב בין אנשים, וניגשו אל־המשפט ושפטום; והצדיקו, את־הצדיק, והרשיעו, את־הרשע. ב והיה אם־בן הכות, הרשע--והפילו השופט והכהו לפניו, כדי רשעתו במספר. ג ארבעים יכנו, לא יוסיף: פן־יוסיף להכותו על־אלה מכה רבה, ונקלה אחיך לעיניך. ד לא־תחסום שור, בדישו. {ס}

ה כי־יישבו אחים יחדיו, ומת אחד מהם ובן אין־לו--לא־תהיה אשת־המת החוצה, לאיש זר: יבמה יבוא עליה, ולקחה לו לאישה וייבמה. ו והיה, הבכור אשר תלד--יקום, על־שם אחיו המת; ולא־יימחה שמו, מישראל. ז ואם־לא יחפוץ האיש, לקחת את־יבמתו; ועלתה יבמתו השערה אל־הזקנים, ואמרה מיאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל--לא אבה, יבמי. ח וקראו־לו זקני־עירו, ודיברו אליו; ועמד ואמר, לא חפצתי לקחתה. ט וניגשה יבמתו אליו, לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו; וענתה, ואמרה, ככה ייעשה לאיש, אשר לא־יבנה את־בית אחיו. י ונקרא שמו, בישראל: בית, חלוץ הנעל. {ס}

יא כי־יינצו אנשים יחדיו, איש ואחיו, וקרבה אשת האחד, להציל את־אישה מיד מכהו; ושלחה ידה, והחזיקה במבושיו. יב וקצותה, את־כפה: לא תחוס, עינך. {ס}

יג לא־יהיה לך בכיסך, אבן ואבן: גדולה, וקטנה. יד לא־יהיה לך בביתך, איפה ואיפה: גדולה, וקטנה. טו אבן שלמה וצדק יהיה־לך, איפה שלמה וצדק יהיה־לך--למען, יאריכו ימיך, על האדמה, אשר־יהוה אלוהיך נותן לך. טז כי תועבת יהוה אלוהיך, כל־עושה אלה: כול, עושה עוול. {פ}

יז זכור, את אשר־עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצריים. יח אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל־הנחשלים אחריך--ואתה, עייף ויגע; ולא ירא, אלוהים. יט והיה בהניח יהוה אלוהיך לך מכל־אויביך מסביב, בארץ אשר יהוה־אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה--תמחה את־זכר עמלק, מתחת השמיים; לא, תשכח. {פ}