תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מא

א ויהי בחודש השביעי, בא ישמעאל בן־נתניה בן־אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים איתו אל־גדליהו בן־אחיקם--המצפתה; ויאכלו שם לחם יחדיו, במצפה. ב ויקם ישמעאל בן־נתניה ועשרת האנשים אשר־היו איתו, ויכו את־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן בחרב--וימת אותו: אשר־הפקיד מלך־בבל, בארץ. ג ואת כל־היהודים, אשר־היו איתו את־גדליהו במצפה, ואת־הכשדים, אשר נמצאו־שם--את אנשי המלחמה, הכה ישמעאל. ד ויהי ביום השני, להמית את־גדליהו; ואיש, לא ידע. ה ויבואו אנשים משכם משילה ומשומרון, שמונים איש, מגולחי זקן וקרועי בגדים, ומתגודדים; ומנחה ולבונה בידם, להביא בית יהוה. ו וייצא ישמעאל בן־נתניה לקראתם, מן־המצפה, הולך הלוך, ובוכה; ויהי, כפגוש אותם, ויאמר אליהם, בואו אל־גדליהו בן־אחיקם. ז ויהי, כבואם אל־תוך העיר; וישחטם ישמעאל בן־נתניה, אל־תוך הבור--הוא, והאנשים אשר־איתו. ח ועשרה אנשים נמצאו־בם, ויאמרו אל־ישמעאל אל־תמיתנו--כי־יש־לנו מטמונים בשדה, חיטים ושעורים ושמן ודבש; ויחדל, ולא המיתם בתוך אחיהם. ט והבור, אשר השליך שם ישמעאל את כל־פגרי האנשים אשר הכה ביד־גדליהו--הוא אשר עשה המלך אסא, מפני בעשא מלך־ישראל; אותו, מילא ישמעאל בן־נתניהו--חללים. י וישב ישמעאל את־כל־שארית העם אשר במצפה, את־בנות המלך ואת־כל־העם הנשארים במצפה, אשר הפקיד נבוזראדן רב־טבחים, את־גדליהו בן־אחיקם; וישבם, ישמעאל בן־נתניה, וילך, לעבור אל־בני עמון. {ס}

יא וישמע יוחנן בן־קרח, וכל־שרי החיילים אשר איתו, את כל־הרעה אשר עשה, ישמעאל בן־נתניה. יב ויקחו, את־כל־האנשים, וילכו, להילחם עם־ישמעאל בן־נתניה; וימצאו אותו, אל־מים רבים אשר בגבעון. יג ויהי, כראות כל־העם אשר את־ישמעאל, את־יוחנן בן־קרח, ואת כל־שרי החיילים אשר איתו--וישמחו. יד ויסובו, כל־העם, אשר־שבה ישמעאל, מן־המצפה; וישובו, וילכו, אל־יוחנן, בן־קרח. טו וישמעאל בן־נתניה, נמלט בשמונה אנשים, מפני, יוחנן; וילך, אל־בני עמון. {ס}

טז וייקח יוחנן בן־קרח וכל־שרי החיילים אשר־איתו, את כל־שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן־נתניה מן־המצפה, אחר הכה, את־גדליה בן־אחיקם--גברים אנשי המלחמה, ונשים וטף וסריסים, אשר השיב, מגבעון. יז וילכו, ויישבו בגרות כמהם, אשר־אצל, בית לחם--ללכת, לבוא מצריים. יח מפני, הכשדים, כי יראו, מפניהם: כי־הכה ישמעאל בן־נתניה, את־גדליהו בן־אחיקם, אשר־הפקיד מלך־בבל, בארץ. {פ}