תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק לד  
האזנה לפרק זה


ירמיהו פרק לד

א הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה; וּנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְכָל־חֵילוֹ וְכָל־מַמְלְכוֹת אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת יָדוֹ וְכָל־הָעַמִּים, נִלְחָמִים עַל־יְרוּשָׁלִַם וְעַל־כָּל־עָרֶיהָ--לֵאמֹר.  ב כֹּה־אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ, אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי נֹתֵן אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל, וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ.  ג וְאַתָּה, לֹא תִמָּלֵט מִיָּדוֹ--כִּי תָּפֹשׂ תִּתָּפֵשׂ, וּבְיָדוֹ תִּנָּתֵן; וְעֵינֶיךָ אֶת־עֵינֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל תִּרְאֶינָה, וּפִיהוּ אֶת־פִּיךָ יְדַבֵּר--וּבָבֶל תָּבוֹא.  ד אַךְ שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה, צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; כֹּה־אָמַר יְהוָה עָלֶיךָ, לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב.  ה בְּשָׁלוֹם תָּמוּת, וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ־לָךְ, וְהוֹי אָדוֹן, יִסְפְּדוּ־לָךְ:  כִּי־דָבָר אֲנִי־דִבַּרְתִּי, נְאֻם־יְהוָה.  {ס}  ו וַיְדַבֵּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בִּירוּשָׁלִָם.  ז וְחֵיל מֶלֶךְ־בָּבֶל, נִלְחָמִים עַל־יְרוּשָׁלִַם, וְעַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה, הַנּוֹתָרוֹת:  אֶל־לָכִישׁ, וְאֶל־עֲזֵקָה, כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה, עָרֵי מִבְצָר.  {פ}
ח הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה--אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית, אֶת־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, לִקְרֹא לָהֶם, דְּרוֹר.  ט לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ, הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה--חָפְשִׁים:  לְבִלְתִּי עֲבָד־בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ, אִישׁ.  י וַיִּשְׁמְעוּ כָל־הַשָּׂרִים וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־בָּאוּ בַבְּרִית, לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים, לְבִלְתִּי עֲבָד־בָּם, עוֹד; וַיִּשְׁמְעוּ, וַיְשַׁלֵּחוּ.  יא וַיָּשׁוּבוּ, אַחֲרֵי־כֵן, וַיָּשִׁבוּ אֶת־הָעֲבָדִים וְאֶת־הַשְּׁפָחוֹת, אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים; ויכבישום וַיִּכְבְּשׁוּם, לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.  {פ}
יב וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.  יג כֹּה־אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  אָנֹכִי, כָּרַתִּי בְרִית אֶת־אֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר.  יד מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר־יִמָּכֵר לְךָ, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ; וְלֹא־שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי, וְלֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָם.  טו וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיּוֹם, וַתַּעֲשׂוּ אֶת־הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, לִקְרֹא דְרוֹר, אִישׁ לְרֵעֵהוּ; וַתִּכְרְתוּ בְרִית, לְפָנַי, בַּבַּיִת, אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו.  טז וַתָּשֻׁבוּ, וַתְּחַלְּלוּ אֶת־שְׁמִי, וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ, אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם; וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם--לִהְיוֹת לָכֶם, לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.  {ס}  יז לָכֵן, כֹּה־אָמַר יְהוָה, אַתֶּם לֹא־שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ; הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם־יְהוָה, אֶל־הַחֶרֶב אֶל־הַדֶּבֶר וְאֶל־הָרָעָב, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה לְזַעֲוָה, לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.  יח וְנָתַתִּי אֶת־הָאֲנָשִׁים, הָעֹבְרִים אֶת־בְּרִתִי, אֲשֶׁר לֹא־הֵקִימוּ אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי--הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם, וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו.  יט שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם, הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים, וְכֹל, עַם הָאָרֶץ--הָעֹבְרִים, בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל.  כ וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ.  כא וְאֶת־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְאֶת־שָׂרָיו, אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וּבְיַד, מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וּבְיַד, חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל, הָעֹלִים, מֵעֲלֵיכֶם.  כב הִנְנִי מְצַוֶּה נְאֻם־יְהוָה, וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְנִלְחֲמוּ עָלֶיהָ, וּלְכָדוּהָ, וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ; וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה, מֵאֵין יֹשֵׁב.  {פ}


תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק לד