תלמוד ירושלמי - מסכת תענית - הכול
פרק א ב ג ד


מסכת תענית פרק ג

דף יג,ב פרק ג הלכה א משנה  סדר תעניות האלו האמור ברביעה הראשונה אבל צמחים ששנו מתריעין עליהן מיד וכן שפסקו גשמים מגשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהן מפני שהיא מכת בצורת:

דף יג,ב פרק ג הלכה א גמרא  אי זהו מיד שלהן רב אמר שני וחמישי ושני.  שנו בשני מהו להתריע עליהן בחמישי.  ר' זעירה שמע לה מן הדא (דנייאל י) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתתה את לבך להבין ולהתענות לפני ה' אלהיך נשמעו דבריך.  כבר נשמעו דבריך.  וכאן מכיון שנתנו ב"ד נפשן לעשות כמי שעשוי.  תני כשם שמתריעים עליהן בשאר ימי שבוע כך מתריעין עליהן בשביעית מפני פרנסת אחרים מהו מפני פרנסת אחרים חברייא אמרי מפני פרנסת עכו"ם ר"ז אמר מפני פרנסת

דף יד,א פרק ג הלכה א גמרא  חשודים.  אתייא דר' זעירה כר' ודחברייא כר"פ בן יאיר.  דר"ז כר' חד ספר הוה חשוד על פירות שמיטתה אייתוניה גבי ר' אמר לון ומה יעביד עלובא ובגי חייו הוא עבד.  ודחברייא כר' פינחס בן יאיר ר' בעא מישרי שמיטתא סלק ר"פ בן יאיר לגביה א"ל מה עיבורייא עבידין א"ל עולשין יפות ומה עיבורייא עבידין א"ל עולשין יפות ידע ר' דלית הוא מסכמא עימיה.  א"ל מישנגח ר' מיכל עימן פטל ציבחד יומא דין א"ל אין.  מי נחת חמא מולייתה דר' קיימן.  אמר כל אילין יהודאיי זיינין איפשר דלא חמי סבר אפויי.  מן כדון שמעון קליה אזלון ואמרון לר' שלח ר' בעי מפייסתיה.  מטון ביה גבי קרתיה אמר בני קרתי קורבין לי.  נחתון בני קרתיה ואקפין עלוי אמרון לון רבי דו בעי מפייסתיה שבקיניה ואזלון לון.  אמר בני דילי קורבין לי.  נחתת אישתא מן שמייא ואקפת עלוי.  חזרון ואמרון לר' אמר הואיל ולא זכינן מיניה בעלמא הדין ניזכי ונשמע מיניה לעלמא דאתי:

דף יד,א פרק ג הלכה ב משנה  ירדו לצמחים אבל לא לאילן לאילין אבל לא לצמחים לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ומערות מתריעין עליהן מיד:

דף יד,א פרק ג הלכה ב גמרא  ירדו לצמחים אבל לא לאילן.  ציבחד ציבחד לאילן אבל לא לצמחים.  סגין סגין לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ומערות:  מתריעין עליהן מיד.  תני מתריעין על האילן בפרס הפסח.  לבורות לשיחין ולמערות בפרס העצרת.  מעתה אפי' יותר מיכן יותר מיכן מעשה ניסים ואין מתריעין על מעשה ניסים.  ר' ברכיה ר' חלבו פפא בשם ר' לעזר פעמים שהגשמים יורדין בזכות אדם א' בזכות עשב א' בזכות שדה א' ושלשתן בפסוק אחד (זכריה י) ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה.  לאיש אבל לא לאנשים לעשב אבל לא לעשבים בשדה אבל לא בשדות:

דף יד,ב פרק ג הלכה ג משנה  וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים ככתוב (עמוס ד) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות ר"ע אומר מתריעות אבל לא מתענות:

דף יד,ב פרק ג הלכה ג גמרא  א"ר סימון כתיב והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש זכותא דחקלא עבדא.  מפני ארבעה דברים יורדין מלמעלן מפני בעלי זרוע ומפני טללים הרעים ושיהא העליון שותה כנמוך ושיהו הכל תולין עיניהם אל השמים.  בזכות ג' דברים הגשמים יורדין בזכות הארץ בזכות החסד בזכות היסורין ושלשתן בפסוק אחד (איוב לז) אם לשבט אם לארצו אם לחסד ומצאהו.  בעון ד' דברים הגשמים נעצרין בעון עובדי עכו"ם מגלי עריות ושופכי דמים ופוסקין ברבים ואינן נותנין.  בעון עובדי עכו"ם מניין (דברים יא) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים וגו' מה כתיב בתריה (שם) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר.  בעון מגלי עריות מניין (ירמיהו ג) ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך מהו עונשו של דבר וימנעו רביבים ומלקוש לא היה.  בעון שופכי דמים מניין (במדבר לה) כי הדם הוא יחניף את הארץ כי הדם הוא יחן אף על הארץ.  בעון פוסקין ברבים ואינן נותנין מניין (משלי כה) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר.  חמשה שמות נקראו לו אד עב ענן נשיא חזיז אד מניין (בראשית ב) ואד יעלה מן הארץ.  עב שהוא מעבה את הרקיע (בראשית ב) הנה אנכי בא אליך בעב הענן.  ענן שהוא עושה את הבריות ענוים אלו לאלו.  נשיא שהוא עושה בעלי בתים כנשיאים (שמות יט) מעלה נשאים מקצה הארץ.  חזיז שהוא עושה את הרקיע חזיונות חזיונות (תהילים קלה) ה' עשה חזיזים:  וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות.  שכן מצאנו ביום הכיפורים מתענין אבל לא מתריעין:  רבי עקיבה אומר מתריעות אבל לא מתענות.  שכן מצאנו בראש השנה מתריעין אבל לא מתענין:

דף יד,ב פרק ג הלכה ד משנה  וכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות ר' עקיבה אומר מתריעות ולא מתענות:

דף יד,ב פרק ג הלכה ד גמרא  מותנא הוה בציפורין לא היה עליל גו אשקקה דהוה ר' חנינה שרי בגויה.  והוון ציפוראיי אמרין מה ההן סבא בינכי ויתב שלם הוא ושכונתיה ודינתא אזלה בבאישות.  עאל ואמר קומיהון זמרי אחד היה בדורו ונפלו מישראל כ"ד אלף ואנו כמה זמרי יש בדורינו ואתם מתרעמין.  חד זמן צרכון מיעבד תעניתא ולא נחת מיטרא עבד ר' יהושע תעניתא בדרומא ונחת מטרא והוון ציפוראיי אמרין ר' יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי

דף טו,א פרק ג הלכה ד גמרא  ורבי חנינה עצר מיא מן ציפוראיי.  צרכון מיעבד זמן תיניינות שלח ואייתי לריב"ל א"ל מישגח מרי מיפוק עימן להתענות נפקון תריהון לתעניתא ולא נחת מיטרא עאל ואמר קומיהון לא רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי ולא ר' חנינה עצר מיטרא מן ציפוראיי אלא דרומאיי ליבהון רכיך ושמעין מילה דאורייתא ומתכנעין וציפוראיי ליבהון קשי ושמעין מילה דאורייתא ולא מיתכנעין.  מי עליל תלה עינוי וחמא אוירא שייף אמר עד כדון הכין.  מיד נחת מיטרא וגדר על גרמיה דלא למיעבד כן תובן אמר מה אנא מימור למרי חובא דלא יגבי חוביה.  רבי זעירה בשם ר' חנינה מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידון אלא אחר רובו שכן מצאנו שכל ל"ח שנים שהיו ישראל כמנודים לא היה מדבר עם משה שנאמר (דברים כ) ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב המחנה מה כתוב בתריה (שם) וידבר ה' אלי לאמר ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידן אלא אחר רובו שכן מצאנו שאילולא שאמרו ישראל בהר הכרמל (מלכים א יח) ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות.  רבי יהושע בן יאיר בשם רבי פינחס בן יאיר שלשה ברא הקדוש ברוך הוא ותהא שבראן ואלו הן כשדים וישמעאלים ויצר הרע.  כשדים (ישעיהו כג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה הלואי לא היה.  ישמעאלים (איוב יב) ישליו אהלים לשודדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו יצר הרע (מיכה ד) ביום ההוא נאם ה' אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי ר' ברכיה רבי אבא בר כהנא רבי יהושע בן יאיר בשם ר' פינחס בן יאיר הרי הוא כאילו הריעותי.  רבי לעזר עבד תעניתא ולא איתנחת מיטרא עבד ר' עקיבה תענית ונחת מיטרא.  עאל ואמר קומיהון אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שתי בנות אחת חצופה ואחת כשירה אימת דהות בעייא ההיא חצופתא עלת קומיי הוה אמר יבון לה מה דהיא בעייא ותיזיל לה ואימת דהות ההיא כשירה עלת קומוי הוה מאריך רוחיה מתחמד מישמוע שועתה.  ואית שרי מימר כן אלא שלא לחלל שם שמים בי ר"א.  ר' אחא עבד תלת עשרה תעניין ולא נחת מיטרא מי עליל פגע ביה חד כותיי א"ל רבי ר' עצור גולתך מן מיטרא א"ל חייו דההוא גברא שמייא מיעבד ניסן ושתא מצלחא וההוא גברא לית הוא מיחי ועבדון שמיא ניסין והצלחת שתא ומית ההוא כותייא והוון כל עמא אמרין איתון חמין פורין דשמש:  וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות.  שכן מצאנו בי"ה מתענין ולא מתריעין:  ר' עקיבה אומר מתריעים אבל לא מתענין.  שכן מצאנו בראש השנה מתריעין ולא מתענין:

דף טו,א פרק ג הלכה ה משנה  איזהו דבר עיר המוציאה חמשה מאות רגלי יצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה:

דף טו,א פרק ג הלכה ה גמרא  אמר רבי לוי כתיב (דברים כח) ידבק ה' בך את הדבר לאשה הזאת שהוא מדבקת שלשה ככרים זה אחר זה זה.  הא עבידא אינו

דף טו,ב פרק ג הלכה ה גמרא  יותר מיכן צריכה שיעור אחר.  נישמעינה מן הדא אפילו עיר גדולה כאנטוכיא ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הדא אמרה יותר מיכן צריכה שיעור אחר.  בתים שאמרו בריאים אבל לא מרועעים ודכוותה בחורים אבל לא זקינים.  תני אסכרה כל שהוא שנים בדבר ואחד באסכרה.  איתא חמי אסכרה כל שהיא ואת אמר הכין.  לכן צריכה כשהתריעו על האסכרה והלכה לה ואחר כך מתו שנים בדבר ואח' באסכרה:

דף טו,ב פרק ג הלכה ו משנה  על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב מתריעין עליהן מפני שהיא מכה מהלכת:

דף טו,ב פרק ג הלכה ו גמרא  ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בן חנינה מתריעין על פרגיא של פשתן מ"ט (ירמיהו ה) שמה ושערורה בארץ.  ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן מתריעין על השרב מ"ט (איוב ל) קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע.  א"ר לעזר אוקיר לאסייך עד דלא דצטריך ליה מה טעמא (איוב לז) היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח.  רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר אם סדרתה תפילה לא יהא לך צרי עין מלמעלה אלא הכל יהו מאמצין כחך שנאמר וכל מאמצי כח.  ורבי שמעון בן לקיש אמר אם סדרתה תפילה לא תהא מיצר פיך אלא הרחב פיך ואמלאהו.  לא סוף דבר ארבה אלא אפי' כנף.  ולמה נקרא שמו חסיל שהוא חוסל את הכל.  ולמה נקרא שמו גוביי דו גבי דינא דמריה.  לא סוף דבר חיה רעה אלא אפילו בהמה רעה.  כבר היו שנים בא"י חמור נושך וממית שור נושך וממית.  לא סוף דבר חרב של מלחמה אלא אפי' חרב של שלום שכבר עשת רושם בימי יאשיהו:

דף טו,ב פרק ג הלכה ז משנה  מעשה שירדו זקנים מירושלם לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלוא פי תנור שדפון

דף טז,א פרק ג הלכה ז משנה  באשקלון ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן ר' יוסי אומר לא על שאכלו אלא על שנראו:

דף טז,א פרק ג הלכה ז גמרא  הדא דאת אמר במכונס אבל במפוזר אפי' פרא מיכן.  אמר ר' מנא נראו רצין אחריהן אמר ר' יוסה בי ר' בון נראו במקום שאין ראוי להם:

דף טז,א פרק ג הלכה ח משנה  ועל אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה עכו"ם או נהר ועל הספינה המיטרפת בים ר' יוסי אומר לעזרה אבל לא לצעקה שמעון התימני אומר אף על הדבר ולא הודו לו חכמים:

דף טז,א פרק ג הלכה ח גמרא  רב אמר ענני ה' ענני.  מתני' פליגא על רב ר' יוסי אומר לעזרה אבל לא לצעקה והא תנייא קדמייה.  סבר מימר אפילו לצעקה.  לוי בן סיסי באו הגייסות לעירו נטל ס"ת ועלה לראש הגג אמר רבון העולמים אין בטלית חדא מילה מן הדין ספר אורייתא ייעלין לון ואין לא ייזלון לון מיד איתבעון ולא אישתכחון.  תלמידיה עבד כן ייבשת ידיה ואזלון לון.  תלמיד תלמידיה עבד לא יבשת ידיה ולא אזלון לון לומר שאין שוטה נפגע ולא בשר המת מרגיש באיזמל:

דף טז,א פרק ג הלכה ט משנה  על כל צרה שלא תבוא על הציבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להן צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו והתפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה ואמר רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מיכן עד שתרחם על בניך התחיל הגשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שעלו ישראל מירושלם להר הבית מפני הגשמים אמרו לו כשם שנתפללת עליהן שירדו כך התפלל שילכו להם אמר להן צאו וראו אם נמחית אבן הטועים:

דף טז,א פרק ג הלכה ט גמרא  ר' יונה שמעון בר בא בשם ר"י דבר שאפשר לך לומר עליו דיי היא ברכה.  רבי ברכיה ר' חלבו רב אבא בר עילאי בשם רב עד שיבללו שפתותיכם מלומר דיינו ברכה דיינו ברכה.

דף טז,ב פרק ג הלכה ט גמרא  הדא אמרה ערב פסחים היה תני כן בעשרין ביה צמון כל עמא למיטרא ונחת לון:  ונתפלל ולא ירדו גשמים.  אמר רבי יוסי בי רבי בון שלא בא בענוה.  א"ר יודן גיריא הדין חונה המעגל בר בריה דחוני המעגל הוה סמיך לחרבן בית מוקדשא נפק לטורא לגבי פעליי עד דו תמן נחת מיטרא עאל ליה למערתא מן יתיב גם ודמך ליה ועבד שקיע בשינתיה שובעין שנין עד דחרב בית מוקדשא ואיתבני זמן תיניינות.  לסוף שובעין שנין איתער מן שינתיה נפק ליה מן מערתא וחמא עלמא מחלף זוויי דהוות כרמי' עבידא זייתין זוויי דהוות זייתין עבידא זרעו.  שאל ליה למדינתא אמר לון מה קלא בעלמא אמרון ליה ולית את ידע מה קלא בעלמא אמר לון לא.  אמרין ליה מאן את אמר לון חוני המעגל.  אמרון ליה שמענן דהוה עליל לעזרה והיא מנהרה עאל ואנהרת וקרא על גרמיה (תהילים קכו) בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים:  התחילו הגשמים מנטפין.  אמרו לא באו אלו אלא להתיר נדרו של זה:  אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף.  תני שמואל כמפי הנוד:  אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שעלו ישראל מירושלם להר הבית מפני הגשמים.  הדא אמרה הר הבית מקורה היה ותני כן אסטיו לפנים מסטיו היה:  אמרו לו כשם שנתפללת עליהן שירדו כך התפלל עליהם שילכו להם אמר להן צאו וראו אם נמחית אבן הטועים.  מה עיסקה דהדא אבן הטועים אלא כל מאן דהוה מובד מילה הוה נסב לה מן תמן וכל דהוה משכח מילה הוה מייביל לה לתמן.  אמר להן כשם שאי אפשר לאבן הזאת להימחות מן העולם כך א"א להתפלל עלה גשמים שילכו להם אלא צאו והביאו לי פר של הודיות ויצאו והביאו לו פר של הודיות וסמך שתי ידיו ואמר רבונו הבאתה רעה על בניך ולא יכלו לעמוד בה הבאתה טובה על בניך ולא יכלו לעמוד בה אלא יהי רצון מלפניך שתביא רווחה מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ונתנגבה הארץ ויצאו ומצאו מדבר מלא כמהים.  שאלו את ר"א מאימתי מתפללין על הגשמים שילכו להם אמר להן כדי שיהא אדם עומד בקרן העופל ומשקשק את רגליו בנחל קדרון אבל בטוחים אנו בבעל הרחמים שאינו מביא מבול לעולם מה טעמא (ישעיהו נד) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ:

דף טז,ב פרק ג הלכה י משנה  שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו צריך אתה לנדוי אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא לאביך ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

דף טז,ב פרק ג הלכה י גמרא  שאילו נגזרו גזירה כשם שנגזרה בימי אליהו.  לא נמצאתה מביא את הרבים לידי חילול השם שכל המביא את הרבים לידי חילול השם צריך נידוי.  תמן תנינן שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מביא מבול לעולם.  לא נמצאת מעכב רבים מלעשות מצוה וכל המעכב רבים מלעשות מצוה צריך נידוי.  ואמר לו ואין הקב"ה מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק אמר לו הן הקב"ה מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק ואין הקב"ה מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק חבירו.  אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא על אביו והוא עושה לו רצונו.  ר' ברכיה ר' אבא בר כהנא ר' זעירה בשם רב יהודה ואית דאמרין לה בשם רב חסדא ואית דאמרין לה בשם רב מתנה (איוב כב) ותגזר אמר ויקם לך מה ת"ל לך אלא אפילו הוא אמר הכין ואת אמר הכין דידך קיימא ודידי לא קיימה.  (שם) ועל דרכיך נגה אור א"ר חייה בר בא זו ירידת גשמים (איוב לז) אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו.  (איוב כב) כי השפילו ותאמר גוה

דף יז,א פרק ג הלכה י גמרא  אני אמרתי להשפילן ואתה אמרת לגאותן דידך קיימא ודידי לא קיימא (איוב כב) ושח עינים יושיע אני אמרתי לשחות עיניהם ברעה ואתה אמרת להושיען דידך קיימא ודידי לא קיימא אני אמרתי (שם) ימלט אי נקי ואתה אמרת ימלט אע"פ שאינו נקי דידך קיימא ודידי לא קיימא.  מהו (שם) ונמלט בבר כפיך בברירות כפיך בזכות מצות ומעשים טובים שהיו בידך מראשיתך עליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.  מה ת"ל יולדתך ר' מנא אמר אומתך ר' יוסה בי ר' בון אמר שעתך.  ורבנן אמרי כשם שהוא מקללה בכפליים כך הוא משמחה בכפליים.  ומניין שהוא מקללה בכפליים שנאמר (משלי יז) כעס לאביו בן כסיל ומימר ליולדתו (משלי י) בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו.  מהו תוגת אמו א"ר לודה לישן גימטריון הוא אפרא בעייני אמיה.  ומנין שהוא משמחה בכפליים ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

דף יז,א פרק ג הלכה יא משנה  היו מתענין וירדו להן גשמים קודם להנץ החמה לא ישלימו אחר הנץ החמה ישלימו ר' אליעזר אומר קודם לחצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להן גשמים קודם לחצות אמר להן ר' טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו י"ט ויצאו ואכלו ושתו ועשו י"ט ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול:

דף יז,א פרק ג הלכה יא גמרא  שנאמר (ישעיהו סה) והיה טרם יקראו ואני אענה:  לאחר הנץ החמה ישלימו.  (שם) עוד הם מדברים ואני אשמע או חלף.  א"ר תנחומא ותני כן אין ענייה אלא סמך לקריאה ואין קריאה אלא סמך לענייה.  ביומי דר' יודן גזרין תענית ונחת מיטרא ברומשא סלק ר' מנא לגביה א"ל בגין דאנא צחי מהו דנישתי א"ל אוריך שמא ימלכו להשלים.  ר' אחא ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא אסור להתענות עד שש שעות בשבת א"ר יוסי בי ר' בון מתני' אמרה כן קודם לחצות לא ישלימו עד כדון צפרא לאחר חצות ישלימו כבר עבר רובו של יום בקדושה.  רבן יוחנן בן זכיי כד הוה בעי ייחות מיטרא הוה אמר לספריה קום לך קומי היכלא בגין דר' בעי מספרא ולית בחייליה מצטער מיד הוה מטרא נחית.  רב אדא בר אחוה כד הוה בעי ייחות מיטרא הוה שלח מסאניה כד הוה שלח תריהון הוה עלמא טייף מפלתא הוויין תמן והוה מיתב חד מן תלמידיה בביתא עד דהוון מפנין ביתא וכיון דהוה נפק מן בייתא הוה בייתא רבע.  ואית דאמרין רב אדא בר אחוה הוה שלחו חכמים ואמרו לו מה מעשים טובים יש בידך אמר להן מימי לא קדמני אדם לבית הכנסת ולא הנחתי אדם בבית הכנסת ויצאתי לי ולא הלכתי ארבע אמות בלא תורה ולא הזכרתי דברי תורה במקום מטונף

דף יז,ב פרק ג הלכה יא גמרא  ולא הוצעתי וישנתי שינת קבע ולא צעדתי בין החבירים ולא כיניתי שם לחבירי ולא שמחתי בתקלת חבירי ולא באת קללת חבירי על מטתי ולא הלכתי בשוק אצל מי שהוא חייב לי מימי לא הקפדתי בתוך ביתי לקיים מה שנאמר (תהילים יא) אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי.  אי זו היא הלל הגדולה ר' פרנך בשם ר' חנינה (שם) הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו אמר ר' יוחנן ובלבד שעומדין בבית ה'.  ולמה באילין תרתיין פרשתא ר' זעירה רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן מפני שירידת גשמים כלולה בהן.  על דעתיה דר' יוחנן ניחא דכתיב (תהילים קלה) מעלה נשאים מקצה הארץ וכר' חנינה מה.  בגין דכתיב (תהילים קלו) נתן לחם לכל בשר כל"ח.  ר' בא ור' סימון תריהון אמרין הדא דידן רבי יהושע בן לוי אמר הדא דידן בר קפרא אמר.  הדא דידן בר קפרא כדעתיה דתנינן תמן מימיה של כת השלישית לא הגיעה לאהבתי כי ישמע ה' מפני שעמה ממועטין.  תני בר קפרא זו היא הלל הגדולה חד בר אביי עבר קומי תיבותא אמר לון ענון בתריי מה דאנא אמר הדא אמרה לית הדא דידן א"ר מנא הדא דידן ניסא הוה רב בגין כן אמר לון ענון בתריי מה דאנא אמר:


תלמוד ירושלמי - מסכת תענית - הכול
פרק א ב ג ד