תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


דברים פרק ב

א ונפן וניסע המדברה, דרך ים-סוף, כאשר דיבר יהוה, אליי; ונסב את-הר-שעיר, ימים רבים.  {ס}

ב ויאמר יהוה, אליי לאמור.  ג רב-לכם, סוב את-ההר הזה; פנו לכם, צפונה.  ד ואת-העם, צו לאמור, אתם עוברים בגבול אחיכם בני-עשיו, היושבים בשעיר; וייראו מכם, ונשמרתם מאוד.  ה אל-תתגרו בם--כי לא-אתן לכם מארצם, עד מדרך כף-רגל:  כי-ירושה לעשיו, נתתי את-הר שעיר.  ו אוכל תשברו מאיתם בכסף, ואכלתם; וגם-מים תכרו מאיתם, בכסף--ושתיתם.  ז כי יהוה אלוהיך בירכך, בכול מעשה ידך--ידע לכתך, את-המדבר הגדול הזה:  זה ארבעים שנה, יהוה אלוהיך עימך--לא חסרת, דבר.  ח ונעבור מאת אחינו בני-עשיו, היושבים בשעיר, מדרך הערבה, מאילת ומעציון גבר;  {ס}  ונפן, ונעבור, דרך, מדבר מואב.  ט ויאמר יהוה אליי, אל-תצר את-מואב, ואל-תתגר בם, מלחמה:  כי לא-אתן לך מארצו, ירושה--כי לבני-לוט, נתתי את-ער ירושה.  י האימים לפנים, ישבו בה--עם גדול ורב ורם, כענקים.  יא רפאים ייחשבו אף-הם, כענקים; והמואבים, יקראו להם אימים.  יב ובשעיר ישבו החורים, לפנים, ובני עשיו יירשום וישמידום מפניהם, ויישבו תחתם:  כאשר עשה ישראל, לארץ ירושתו, אשר-נתן יהוה, להם.  יג עתה, קומו ועברו לכם--את-נחל זרד; ונעבור, את-נחל זרד.  יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע, עד אשר-עברנו את-נחל זרד, שלושים ושמונה, שנה--עד-תום כל-הדור אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה, להם.  טו וגם יד-יהוה הייתה בם, להומם מקרב המחנה, עד, תומם.  טז ויהי כאשר-תמו כל-אנשי המלחמה, למות--מקרב העם.  {ס}

יז וידבר יהוה, אליי לאמור.  יח אתה עובר היום את-גבול מואב, את-ער.  יט וקרבת, מול בני עמון--אל-תצורם, ואל-תתגר בם:  כי לא-אתן מארץ בני-עמון לך, ירושה--כי לבני-לוט, נתתיה ירושה.  כ ארץ-רפאים תיחשב, אף-היא:  רפאים ישבו-בה, לפנים, והעמונים, יקראו להם זמזומים.  כא עם גדול ורב ורם, כענקים; וישמידם יהוה מפניהם, ויירשום ויישבו תחתם.  כב כאשר עשה לבני עשיו, היושבים בשעיר--אשר השמיד את-החורי, מפניהם, ויירשום ויישבו תחתם, עד היום הזה.  כג והעווים היושבים בחצרים, עד-עזה--כפתורים היוצאים מכפתור, השמידום ויישבו תחתם.  כד קומו סעו, ועברו את-נחל ארנון--ראה נתתי בידך את-סיחון מלך-חשבון האמורי ואת-ארצו, החל רש; והתגר בו, מלחמה.  כה היום הזה, אחל תת פחדך ויראתך, על-פני העמים, תחת כל-השמיים--אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך.  כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל-סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמור.  כז אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך:  לא אסור, ימין ושמאל.  כח אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תיתן-לי ושתיתי; רק, אעברה ברגליי.  כט כאשר עשו-לי בני עשיו, היושבים בשעיר, והמואבים, היושבים בער--עד אשר-אעבור, את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלוהינו נותן לנו.  ל ולא אבה, סיחון מלך חשבון, העבירנו, בו:  כי-הקשה יהוה אלוהיך את-רוחו, ואימץ את-לבבו, למען תיתו בידך, כיום הזה.  {ס}

לא ויאמר יהוה, אליי, ראה החילותי תת לפניך, את-סיחון ואת-ארצו; החל רש, לרשת את-ארצו.  לב וייצא סיחון לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--יהצה.  לג וייתנהו יהוה אלוהינו, לפנינו; ונך אותו ואת-בניו, ואת-כל-עמו.  לד ונלכוד את-כל-עריו, בעת ההיא, ונחרם את-כל-עיר מתים, והנשים והטף:  לא השארנו, שריד.  לה רק הבהמה, בזזנו לנו, ושלל הערים, אשר לכדנו.  לו מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון והעיר אשר בנחל, ועד-הגלעד, לא הייתה קריה, אשר שגבה ממנו:  את-הכול, נתן יהוה אלוהינו לפנינו.  לז רק אל-ארץ בני-עמון, לא קרבת:  כל-יד נחל יבוק, וערי ההר, וכול אשר-ציווה, יהוה אלוהינו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


יש לך שאלה או הערה?