תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


דברים פרק כב

א לא-תראה את-שור אחיך או את-שייו, נידחים, והתעלמת, מהם:  השב תשיבם, לאחיך.  ב ואם-לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו--ואספתו, אל-תוך ביתך, והיה עימך עד דרוש אחיך אותו, והשבותו לו.  ג וכן תעשה לחמורו, וכן תעשה לשמלתו, וכן תעשה לכל-אבידת אחיך אשר-תאבד ממנו, ומצאתה:  לא תוכל, להתעלם.  {ס}

ד לא-תראה את-חמור אחיך או שורו, נופלים בדרך, והתעלמת, מהם:  הקם תקים, עימו.  {ס}

ה לא-יהיה כלי-גבר על-אישה, ולא-ילבש גבר שמלת אישה:  כי תועבת יהוה אלוהיך, כל-עושה אלה.  {פ}

ו כי ייקרא קן-ציפור לפניך בדרך בכל-עץ או על-הארץ, אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על-האפרוחים, או על-הביצים--לא-תיקח האם, על-הבנים.  ז שלח תשלח את-האם, ואת-הבנים תיקח-לך, למען ייטב לך, והארכת ימים.  {ס}

ח כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך; ולא-תשים דמים בביתך, כי-ייפול הנופל ממנו.  ט לא-תזרע כרמך, כלאיים:  פן-תקדש, המלאה הזרע אשר תזרע, ותבואת, הכרם.  {ס}

י לא-תחרוש בשור-ובחמור, יחדיו.  יא לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדיו.  {ס}

יב גדילים, תעשה-לך, על-ארבע כנפות כסותך, אשר תכסה-בה.  {ס}

יג כי-ייקח איש, אישה; ובא אליה, ושנאה.  יד ושם לה עלילות דברים, והוציא עליה שם רע; ואמר, את-האישה הזאת לקחתי, ואקרב אליה, ולא-מצאתי לה בתולים.  טו ולקח אבי הנערה, ואימה; והוציאו את-בתולי הנערה, אל-זקני העיר--השערה.  טז ואמר אבי הנערה, אל-הזקנים:  את-בתי, נתתי לאיש הזה לאישה--וישנאהא.  יז והנה-הוא שם עלילות דברים לאמור, לא-מצאתי לבתך בתולים, ואלה, בתולי בתי; ופרשו, השמלה, לפני, זקני העיר.  יח ולקחו זקני העיר-ההיא, את-האיש; וייסרו, אותו.  יט וענשו אותו מאה כסף, ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע, על בתולת ישראל; ולו-תהיה לאישה, לא-יוכל לשלחה כל-ימיו.  {ס}

כ ואם-אמת היה, הדבר הזה:  לא-נמצאו בתולים, לנערה.  כא והוציאו את-הנערה אל-פתח בית-אביה, וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי-עשתה נבלה בישראל, לזנות בית אביה; וביערת הרע, מקרבך.  {ס}

כב כי-יימצא איש שוכב עם-אישה בעולת-בעל, ומתו גם-שניהם--האיש השוכב עם-האישה, והאישה; וביערת הרע, מישראל.  {ס}

כג כי יהיה נערה בתולה, מאורשה לאיש; ומצאה איש בעיר, ושכב עימה.  כד והוצאתם את-שניהם אל-שער העיר ההיא, וסקלתם אותם באבנים ומתו--את-הנערה על-דבר אשר לא-צעקה בעיר, ואת-האיש על-דבר אשר-עינה את-אשת ריעהו; וביערת הרע, מקרבך.  {ס}

כה ואם-בשדה ימצא האיש, את-הנערה המאורשה, והחזיק-בה האיש, ושכב עימה:  ומת, האיש אשר-שכב עימה--לבדו.  כו ולנערה לא-תעשה דבר, אין לנערה חטא מוות:  כי כאשר יקום איש על-ריעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה.  כז כי בשדה, מצאה; צעקה, הנערה המאורשה, ואין מושיע, לה.  {ס}

כח כי-ימצא איש, נערה בתולה אשר לא-אורשה, ותפשה, ושכב עימה; ונמצאו.  כט ונתן האיש השוכב עימה, לאבי הנערה--חמישים כסף; ולו-תהיה לאישה, תחת אשר עינה--לא-יוכל שלחה, כל-ימיו.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


יש לך שאלה או הערה?