תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יהושוע פרק ז

א וימעלו בני-ישראל מעל, בחרם; וייקח עכן בן-כרמי בן-זבדי בן-זרח למטה יהודה, מן-החרם, וייחר-אף יהוה, בבני ישראל.  {ס}

ב וישלח יהושוע אנשים מיריחו, העיי אשר עם-בית אוון מקדם לבית-אל, ויאמר אליהם לאמור, עלו ורגלו את-הארץ; ויעלו, האנשים, וירגלו, את-העיי.  ג וישובו אל-יהושוע, ויאמרו אליו אל-יעל כל-העם--כאלפיים איש או כשלושת אלפים איש, יעלו ויכו את-העיי; אל-תייגע-שמה, את-כל-העם, כי מעט, המה.  ד ויעלו מן-העם שמה, כשלושת אלפים איש; וינוסו, לפני אנשי העיי.  ה ויכו מהם אנשי העיי, כשלושים ושישה איש, וירדפום לפני השער עד-השברים, ויכום במורד; ויימס לבב-העם, ויהי למים.  ו ויקרע יהושוע שמלותיו, וייפול על-פניו ארצה לפני ארון יהוה עד-הערב--הוא, וזקני ישראל; ויעלו עפר, על-ראשם.  ז ויאמר יהושוע אהה אדוניי יהוה, למה העברת העביר את-העם הזה את-הירדן, לתת אותנו ביד האמורי, להאבידנו; ולו הואלנו ונשב, בעבר הירדן.  ח בי, אדוניי:  מה אומר--אחרי אשר הפך ישראל עורף, לפני אויביו.  ט וישמעו הכנעני, וכול יושבי הארץ, ונסבו עלינו, והכריתו את-שמנו מן-הארץ; ומה-תעשה, לשמך הגדול.  י ויאמר יהוה אל-יהושוע, קום לך; למה זה, אתה נופל על-פניך.  יא חטא, ישראל, וגם עברו את-בריתי, אשר ציוויתי אותם; וגם לקחו, מן-החרם, וגם גנבו וגם כיחשו, וגם שמו בכליהם.  יב ולא יוכלו בני ישראל, לקום לפני אויביהם--עורף יפנו לפני אויביהם, כי היו לחרם; לא אוסיף להיות עימכם, אם-לא תשמידו החרם מקרבכם.  יג קום, קדש את-העם, ואמרת, התקדשו למחר:  כי כה אמר יהוה אלוהי ישראל, חרם בקרבך ישראל--לא תוכל לקום לפני אויביך, עד-הסירכם החרם מקרבכם.  יד ונקרבתם בבוקר, לשבטיכם; והיה השבט אשר-ילכדנו יהוה יקרב למשפחות, והמשפחה אשר-ילכדנה יהוה תקרב לבתים, והבית אשר ילכדנו יהוה, יקרב לגברים.  טו והיה, הנלכד בחרם--יישרף באש, אותו ואת-כל-אשר-לו:  כי עבר את-ברית יהוה, וכי-עשה נבלה בישראל.  טז וישכם יהושוע בבוקר, ויקרב את-ישראל לשבטיו; ויילכד, שבט יהודה.  יז ויקרב, את-משפחת יהודה, וילכוד, את משפחת הזרחי; ויקרב את-משפחת הזרחי, לגברים, ויילכד, זבדי.  יח ויקרב את-ביתו, לגברים; ויילכד, עכן בן-כרמי בן-זבדי בן-זרח--למטה יהודה.  יט ויאמר יהושוע אל-עכן, בני שים-נא כבוד ליהוה אלוהי ישראל--ותן-לו תודה; והגד-נא לי מה עשית, אל-תכחד ממני.  כ ויען עכן את-יהושוע, ויאמר:  אומנה, אנוכי חטאתי ליהוה אלוהי ישראל, וכזאת וכזאת, עשיתי.  כא וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתיים שקלים כסף, ולשון זהב אחד חמישים שקלים משקלו, ואחמדם, ואקחם; והנם טמונים בארץ בתוך האוהלי, והכסף תחתיה.  כב וישלח יהושוע מלאכים, וירוצו האוהלה; והנה טמונה באוהלו, והכסף תחתיה.  כג וייקחום, מתוך האוהל, ויביאום אל-יהושוע, ואל כל-בני ישראל; ויציקום, לפני יהוה.  כד וייקח יהושוע את-עכן בן-זרח ואת-הכסף ואת-האדרת ואת-לשון הזהב ואת-בניו ואת-בנותיו ואת-שורו ואת-חמורו ואת-צאנו ואת-אוהלו, ואת-כל-אשר-לו, וכל-ישראל, עימו; ויעלו אותם, עמק עכור.  כה ויאמר יהושוע מה עכרתנו, יעכורך יהוה ביום הזה; וירגמו אותו כל-ישראל, אבן, וישרפו אותם באש, ויסקלו אותם באבנים.  כו ויקימו עליו גל-אבנים גדול, עד היום הזה, וישב יהוה, מחרון אפו; על-כן קרא שם המקום ההוא, עמק עכור, עד, היום הזה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?