תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יהושוע פרק יד

א ואלה אשר-נחלו בני-ישראל, בארץ כנען--אשר ניחלו אותם, אלעזר הכוהן ויהושוע בן-נון, וראשי אבות המטות, לבני ישראל.  ב בגורל, נחלתם, כאשר ציווה יהוה ביד-משה, לתשעת המטות וחצי המטה.  ג כי-נתן משה נחלת שני המטות, וחצי המטה, מעבר, לירדן; וללויים--לא-נתן נחלה, בתוכם.  ד כי-היו בני-יוסף שני מטות, מנשה ואפריים; ולא-נתנו חלק ללויים בארץ, כי אם-ערים לשבת, ומגרשיהם, למקניהם ולקניינם.  ה כאשר ציווה יהוה את-משה, כן עשו בני ישראל; ויחלקו, את-הארץ.  {פ}

ו וייגשו בני-יהודה אל-יהושוע, בגלגל, ויאמר אליו, כלב בן-יפונה הקניזי:  אתה ידעת את-הדבר אשר-דיבר יהוה אל-משה איש-האלוהים, על אודותיי ועל אודותיך--בקדש ברנע.  ז בן-ארבעים שנה אנוכי, בשלוח משה עבד-יהוה אותי מקדש ברנע--לרגל את-הארץ; ואשב אותו דבר, כאשר עם-לבבי.  ח ואחיי אשר עלו עימי, המסיו את-לב העם; ואנוכי מילאתי, אחרי יהוה אלוהיי.  ט ויישבע משה, ביום ההוא לאמור, אם-לא הארץ אשר דרכה רגלך בה, לך תהיה לנחלה ולבניך עד-עולם:  כי מילאת, אחרי יהוה אלוהיי.  י ועתה, הנה החיה יהוה אותי כאשר דיבר, זה ארבעים וחמש שנה מאז דיבר יהוה את-הדבר הזה אל-משה, אשר-הלך ישראל במדבר; ועתה הנה אנוכי היום, בן-חמש ושמונים שנה.  יא עודני היום חזק, כאשר ביום שלוח אותי משה--ככוחי אז, וככוחי עתה:  למלחמה, ולצאת ולבוא.  יב ועתה, תנה-לי את-ההר הזה, אשר-דיבר יהוה, ביום ההוא:  כי אתה-שמעת ביום ההוא כי-ענקים שם, וערים גדולות בצורות--אוליי יהוה אותי והורשתים, כאשר דיבר יהוה.  יג ויברכהו, יהושוע; וייתן את-חברון לכלב בן-יפונה, לנחלה.  יד על-כן הייתה-חברון לכלב בן-יפונה הקניזי, לנחלה, עד, היום הזה--יען, אשר מילא, אחרי, יהוה אלוהי ישראל.  טו ושם חברון לפנים קרית ארבע, האדם הגדול בענקים הוא; והארץ שקטה, ממלחמה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?