תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - נחום - הכול
פרק א ב ג


נחום פרק ב

א הנה על-ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום--חוגי יהודה חגייך, שלמי נדרייך:  כי לא יוסיף עוד לעבור-בך בלייעל, כולו נכרת.  ב עלה מפיץ על-פנייך, נצור מצורה; צפה-דרך חזק מותניים, אמץ כוח מאוד.  ג כי שב יהוה את-גאון יעקוב, כגאון ישראל:  כי בקקום בוקקים, וזמוריהם שיחתו.  ד מגן גיבוריהו מאודם, אנשי-חיל מתולעים, באש-פלדות הרכב, ביום הכינו; והברושים, הורעלו.  ה בחוצות יתהוללו הרכב, ישתקשקון ברחובות:  מראיהן, כלפידים--כברקים, ירוצצו.  ו יזכור, אדיריו--ייכשלו, בהליכתם; ימהרו, חומתה, והוכן, הסוכך.  ז שערי הנהרות, נפתחו; וההיכל, נמוג.  ח והוצב, גולתה הועלתה; ואמהותיה, מנהגות כקול יונים, מתופפות, על-לבביהן.  ט ונינווה כבריכת-מים, מימי היא; והמה נסים, עמדו עמודו ואין מפנה.  י בוזו כסף, בוזו זהב; ואין קצה, לתכונה--כבוד, מכול כלי חמדה.  יא בוקה ומבוקה, ומבולקה; ולב נמס ופיק ברכיים, וחלחלה בכל-מותניים, ופני כולם, קיבצו פארור.  יב איה מעון אריות, ומרעה הוא לכפירים--אשר הלך אריה לביא שם גור אריה, ואין מחריד.  יג אריה טורף בדי גורותיו, ומחנק ללבאותיו; וימלא-טרף חוריו, ומעונותיו טריפה.  יד הנני אלייך, נאום יהוה צבאות, והבערתי בעשן רכבה, וכפירייך תאכל חרב; והכרתי מארץ טרפך, ולא-יישמע עוד קול מלאככה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - נחום - הכול
פרק א ב ג


יש לך שאלה או הערה?