תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - חבקוק - הכול
פרק א ב ג


חבקוק פרק ב

א על-משמרתי אעמודה, ואתייצבה על-מצור; ואצפה, לראות מה-ידבר-בי, ומה אשיב, על-תוכחתי.  ב ויענני יהוה, ויאמר, כתוב חזון, ובאר על-הלוחות--למען ירוץ, קורא בו.  ג כי עוד חזון למועד, ויפח לקץ ולא יכזב; אם-יתמהמה, חכה-לו--כי-בוא יבוא, לא יאחר.  ד הנה עופלה, לא-ישרה נפשו בו; וצדיק, באמונתו יחיה.  {ס}

ה ואף כי-היין בוגד, גבר יהיר ולא ינווה:  אשר הרחיב כשאול נפשו, והוא כמוות ולא ישבע, ויאסוף אליו כל-הגויים, ויקבוץ אליו כל-העמים.  ו הלוא-אלה כולם, עליו משל יישאו, ומליצה, חידות לו; ויאמר, הוי המרבה לא-לו--עד-מתיי, ומכביד עליו עבטיט.  ז הלוא פתע, יקומו נושכיך, ויקצו, מזעזעיך; והיית למשיסות, למו.  ח כי-אתה שלות גויים רבים, ישלוך כל-יתר עמים; מדמי אדם וחמס-ארץ, קריה וכל-יושבי בה.  {פ}

ט הוי, בוצע בצע רע--לביתו:  לשום במרום קינו, להינצל מכף-רע.  י יעצת בושת, לביתך; קצות-עמים רבים, וחוטא נפשך.  יא כי-אבן, מקיר תזעק; וכפיס, מעץ יעננה.  {פ}

יב הוי בונה עיר, בדמים; וכונן קריה, בעוולה.  יג הלוא הנה, מאת יהוה צבאות; וייגעו עמים בדי-אש, ולאומים בדי-ריק ייעפו.  יד כי תימלא הארץ, לדעת את-כבוד יהוה, כמים, יכסו על-ים.  {פ}

טו הוי משקה ריעהו, מספח חמתך ואף שכר--למען הביט, על-מעוריהם.  טז שבעת קלון מכבוד, שתה גם-אתה והיערל; תיסוב עליך, כוס ימין יהוה, וקיקלון, על-כבודך.  יז כי חמס לבנון יכסך, ושוד בהמות יחיתן, מדמי אדם וחמס-ארץ, קריה וכל-יושבי בה.  יח מה-הועיל פסל, כי פסלו יוצרו--מסכה, ומורה שקר:  כי בטח יוצר יצרו, עליו, לעשות, אלילים אילמים.  {ס}

יט הוי אומר לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם; הוא יורה--הנה-הוא תפוש זהב וכסף, וכל-רוח אין בקרבו.  כ ויהוה, בהיכל קודשו:  הס מפניו, כל-הארץ.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - חבקוק - הכול
פרק א ב ג


יש לך שאלה או הערה?