תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איכה - הכול
פרק א ב ג ד ה


איכה פרק ג

א אני הגבר ראה עוני, בשבט עברתו.  ב אותי נהג ויולך, חושך ולא-אור.  ג אך בי ישוב יהפוך ידו, כל-היום.  {ס}

ד בילה בשרי ועורי, שיבר עצמותיי.  ה בנה עליי ויקף, ראש ותלאה.  ו במחשכים הושיבני, כמתי עולם.  {ס}

ז גדר בעדי ולא אצא, הכביד נחושתי.  ח גם כי אזעק ואשווע, שתם תפילתי.  ט גדר דרכיי בגזית, נתיבותיי עיווה.  {ס}

י דוב אורב הוא לי, ארי במסתרים.  יא דרכיי סורר ויפשחני, שמני שומם.  יב דרך קשתו ויציבני, כמטרה לחץ.  {ס}

יג הביא, בכליותיי, בני, אשפתו.  יד הייתי שחוק לכל-עמי, נגינתם כל-היום.  טו השביעני במרורים, הרווני לענה.  {ס}

טז ויגרס בחצץ שיניי, הכפישני באפר.  יז ותזנח משלום נפשי, נשיתי טובה.  יח ואומר אבד נצחי, ותוחלתי מיהוה.  {ס}

יט זכור-עוניי ומרודי, לענה וראש.  כ זכור תזכור, ותשוח עליי נפשי.  כא זאת אשיב אל-ליבי, על-כן אוחיל.  {ס}

כב חסדי יהוה כי לא-תמנו, כי לא-כלו רחמיו.  כג חדשים, לבקרים, רבה, אמונתך.  כד חלקי יהוה אמרה נפשי, על-כן אוחיל לו.  {ס}

כה טוב יהוה לקוויו, לנפש תדרשנו.  כו טוב ויחיל ודומם, לתשועת יהוה.  כז טוב לגבר, כי-יישא עול בנעוריו.  {ס}

כח יישב בדד ויידום, כי נטל עליו.  כט ייתן בעפר פיהו, אוליי יש תקווה.  ל ייתן למכהו לחי, ישבע בחרפה.  {ס}

לא כי לא יזנח לעולם, אדוניי.  לב כי אם-הוגה, וריחם כרוב חסדיו.  לג כי לא עינה מליבו, ויגה בני-איש.  {ס}

לד לדכא תחת רגליו, כול אסירי ארץ.  לה להטות, משפט-גבר, נגד, פני עליון.  לו לעוות אדם בריבו, אדוניי לא ראה.  {ס}

לז מי זה אמר ותהי, אדוניי לא ציווה.  לח מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב.  לט מה-יתאונן אדם חי, גבר על-חטאיו.  {ס}

מ נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד-יהוה.  מא נישא לבבנו אל-כפיים, אל-אל בשמיים.  מב נחנו פשענו ומרינו, אתה לא סלחת.  {ס}

מג סכות באף ותרדפנו, הרגת לא חמלת.  מד סכות בענן לך, מעבור תפילה.  מה סחי ומאוס תשימנו, בקרב העמים.  {ס}

מו פצו עלינו פיהם, כל-אויבינו.  מז פחד ופחת היה לנו, השאת והשבר.  מח פלגי-מים תרד עיני, על-שבר בת-עמי.  {ס}

מט עיני ניגרה ולא תדמה, מאין הפוגות.  נ עד-ישקיף וירא, יהוה משמיים.  נא עיני עוללה לנפשי, מכול בנות עירי.  {ס}

נב צוד צדוני כציפור, אויביי חינם.  נג צמתו בבור חיי, וידו-אבן בי.  נד צפו-מים על-ראשי, אמרתי נגזרתי.  {ס}

נה קראתי שמך יהוה, מבור תחתייות.  נו קולי, שמעת:  אל-תעלם אוזנך לרווחתי, לשוועתי.  נז קרבת ביום אקראך, אמרת אל-תירא.  {ס}

נח רבת אדוניי ריבי נפשי, גאלת חיי.  נט ראית יהוה עוותתי, שופטה משפטי.  ס ראית, כל-נקמתם--כל-מחשבותם, לי.  {ס}

סא שמעת חרפתם יהוה, כל-מחשבותם עליי.  סב שפתי קמיי והגיונם, עליי כל-היום.  סג שבתם וקימתם הביטה, אני מנגינתם.  {ס}

סד תשיב להם גמול יהוה, כמעשה ידיהם.  סה תיתן להם מגינת-לב, תאלתך להם.  סו תרדוף באף ותשמידם, מתחת שמי יהוה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איכה - הכול
פרק א ב ג ד ה


יש לך שאלה או הערה?