תלמוד ירושלמי - מסכת ברכות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


מסכת ברכות פרק ט

דף סב,א פרק ט הלכה א משנה  הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו:

דף סב,א פרק ט הלכה א גמרא  מתני' בנסי ישראל אבל בנסי יחידי שנעשו לו אינו צריך לברך.  מהו שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו ואם היה אדם מסויים כגון יואב בן צרויה וחביריו ואדם שנקדש בו שם שמים כגון חנניה מישאל ועזריה ונסי שבטים מהו שיברך.  מאן דאמר כל שבט ושבט איקרי קהל צריך לברך מאן דאמר כל השבטים קרויין קהל אין צריך לברך.  הרואה בבל צריך לברך חמש ברכות.  ראה פרת אומר ברוך עושה בראשית.  ראה

דף סב,ב פרק ט הלכה א גמרא  מרקוליס אומר ברוך ארך אפים.  ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע.  ראה מקום כבשן האש וגוב אריות אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.  ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים.  ראה בבל אומר וטאטאתיה במטאטא השמד.  רבי זעירא ורבי יהודא בשם רב כל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה אמר רבי תנחומא אנא אמר טעמא (תהילים קמה) ארוממך אלהי המלך.  רב אמר צריך לומר אתה ושמואל אמר אינו צריך לומר אתה.  רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו.  אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות.  רב הונא בשם רב (איוב לז) שדי לא מצאנוהו שגיא כח לא מצינו כחו וגבורתו של הקב"ה.  רבי אבהו בשם רבי יוחנן (שם) היסופר לו כי אדבר כי אמר איש כי יבולע אם בא אדם לספר גבורותיו של הקב"ה מתבלע מן העולם.  אמר רבי שמואל בר נחמן (תהילים קו) מי ימלל גבורות ה' כגון אני וחברי אמר רבי אבון מי ימלל גבורות ה' תרגם יעקב כפר נבורייא בצור (תהילים סה) לך דומיה תהלה אלהים בציון סמא דכולא משתוקא למרגלית דלית לה טימי כל שמשבח פה פגמה.  תני הפותח ביו"ד ה"א וחותם ביו"ד ה"א הרי זה חכם.  באל"ף למ"ד וחותם באל"ף למ"ד הרי זה בור.  באל"ף למ"ד וחותם ביו"ד ה"א הרי זה בינוני.  ביו"ד ה"א וחותם באל"ף למ"ד הרי זו דרך אחרת.  המינין שאלו את רבי שמלאי כמה אלוהות בראו את העולם אמר להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את אדם הראשון שנאמר (דברים ד) כי שאל נא לימים הראשונים וגו' אשר בראו אלהים אדם על הארץ אין כתיב כאן אלא למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ.  אמרו ליה והכתיב בראשית ברא אלהים אמר להן וכי בראו כתיב אין כתיב אלא ברא אמר ר' שמלאי כל מקום שפרקו המינין תשובתן בצידן חזרו ושאלו אותו מה אהן דכתיב (בראשית א) נעשה אדם בצלמינו כדמותינו אמר להן ויבראו אלהים את האדם בצלמם אין כתיב כאן אלא ויברא אלהים את אדם בצלמו אמרו לו תלמידיו לאלו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב אמר להן לשעבר אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן אדם מאדם ואילך בצלמינו כדמותינו אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה.  וחזרו ושאלו אותו מה ההן דכתיב (יהושוע כב) אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא יודע אמר להן הם יודעים אין כתיב כאן אלא הוא יודע כתיב אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה לנו מה אתה משיב אמר להן שלשתן שם אחד כאינש דאמר בסיליוס קיסר אגוסטוס חזרו ושאלו אותו מה ההן דכתיב (תהילים נ) אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ אמר להן וכי דיברו ויקראו כתיב כאן אין כתיב אלא דבר ויקרא ארץ אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה ולנו מה אתה משיב אמר להן שלשתן שם אחד כאיניש דאמר ואמנון בניין אריכטיקנטן.  חזרו ושאלו אתו מהו דכתיב (יהושוע כד) כי אלהים קדושים הוא.  אמר להן קדושים המה אין כתיב כאן אלא הוא אל קנא הוא.  אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה.  ולנו מה אתה משיב.  אמר רבי יצחק קדוש בכל מיני קדושות.  דאמר רב יודן בשם רבי אחא הקב"ה דרכו בקדושה דיבורו בקדושה וישובו בקדושה חשיפת זרועו בקדושה <אלהים> נורא ואדיר בקדושה.  דרכו בקדושה (תהילים עז) אלהים בקודש דרכך הילוכו בקדושה (תהילים סח) הליכות אלי מלכי בקודש מושבו בקדושה (תהילים מז) אלהים ישב על כסא קדשו דיבורו בקדושה (תהילים סח) אלהים דביר חשיפת זרועו בקדושה (ישעיהו נב) חשף ה' את זרוע קדשו נורא ואדיר בקדושה (שמות טו) מי כמוכה נאדר בקודש.  חזרו ושאלו אותו מה אהן דכתיב (דברים ד) מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו.  אמר להן כה' אלהינו בכל קראינו אליהם אין כתיב כאן אלא בכל קראינו אליו.  אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה.  לנו מה אתה משיב.  אמר להן קרוב בכל מיני קריבות.  דאמר ר' פינחס בשם רב יהודה בר סימון עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה.  מה טעמא (ישעיהו מז) ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו' סוף דבר אלוהו עמו בבית והוא צועק

דף סג,א פרק ט הלכה א גמרא  עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו אבל הקב"ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו.  דאמר לוי מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאות שנה ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה ועביו של רקיע ת"ק שנה.  וכן לכל רקיע ורקיע.  ואמר ר' ברכיה ורבי חלבו בשם ר' אבא סמוקה אף טלפי החיות מהלך ה' מאות שנה וחמש עשרה מנין ישרה.  ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו.  שנאמר (שמואל א א) וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע והאזין הקב"ה את תפילתה.  וכן כל בריותיו שנאמר (תהילים קב) תפילה לעני כי יעטף כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע.  וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן.  רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן אני מקיים עליו אמרו לו הרי יוצא לידון אמר להן אני מקיים עליו אמרו לו הרי הוא יוצא ליתלות היכן הוא ואיכן פטרונו.  אבל הקב"ה הציל את משה מחרב פרעה הדא הוא דכתיב (שמות יח) ויצילני מחרב פרעה.  אמר רבי ינאי כתיב (שמות ב) ויברח משה מפני פרעה ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות.  אלא בשעה שתפס פרעה את משה חייבו להתיז את ראשו וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשבר'.  הדא הוא דכתיב (שיר השירים ו) צוארך כמגדל השן זה צוארו של משה.  ר' אמר רבי אביתר ולא עוד אלא שנתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו והרגתו.  הדא הוא דכתיב (שמות יח) ויצילני מחרב פרעה.  לי הציל וקוסנתר נהרג.  רבי ברכיה קרא עליו (משלי כא) כופר לצדיק רשע.  רבי אבון קרא עליו (משלי יא) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו.  תני בר קפרא מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה ותפסו את המלאך וברח משה.  אמר רב יהושע בן לוי בשעה שברח משה מפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין אמר לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים.  אמר לחרשין ולא היו שומעין.  אמר לסומין ולא היו רואין.  הוא שהקב"ה אמר לו למשה (שמות ד) מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו' תמן קמת לך והכא לית אנא קאים.  הה"ד (דברים ד) מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו.  רבי יודן בשם ר' יצחק שיטה אוחרי.  בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו הרי נתפס בן ביתך אמר הרי אני מתקיים עליו אמרו לו הרי יוצא לידון אמר להן הרי אני מתקיים עליו אמרו לו הרי הוא מושלך למים היכן הוא והיכן פטרונו.  אבל הקב"ה הציל את יונה ממעי הדגה הרי הוא אומר (יונה ב) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה.  ר' יודן בשם ר' יצחק אמר בשיטה אוחרי.  הרי בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן הריני מתקיים תחתיו אמרו לו הרי הוא יוצא לידון אמר להן הריני מתקיים עליו אמרו לו הרי הוא מושלך לאש היכן הוא והיכן פטרונו.  אבל הקב"ה אינו כן הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש הה"ד (דנייאל ג) ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו וגומר.  רבי יודן בשם ר' יצחק אמר בה שיטה אוחרי.  הרי בשר ודם יש לו פטרון וכו' עד הרי הוא מושלך לחיות.  אבל הקב"ה הציל את דניאל מגוב אריות הה"ד (דנייאל ו) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא וגומר.  רבי יודן אמר משמיה דידיה בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמא מניחו.  אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד.  הה"ד (יואל ב) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט.  אמר רבי פינחס עובדא הוה ברב דהוה עייל מחמתה דיטבריא פגעון ביה רומאי אמרון ליה מן דמאן את.  אמר לון מן דסופיינוס.  ופנינה.  ברמשא אתו לגביה אמרין ליה עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי אמר לון למה.  אמרין ליה פגעינן בחד אמרין ליה יהודאי ואמרינן ליה מן דמאן את אמר לן דסופיינוס.  אמר לון ומה עבדתון ליה אמר ליה דיו ליה פנינן יתיה.  אמר לון יאות עבדיתון.  ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם ניצול מי שהוא נתלה בהקב"ה לא כל שכן.  הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט אמר רבי אלכסנדרי עובדא בחד אריכון דהוה שמיה אלכסנדרוס.  והוה קיים דיין חד ליסטים.  אמר ליה מה שמך אלכסנדרוס אמר ליה אלכסנדרוס פנה אלכסנדריה.  ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם הוא ניצול.  מי ששמו כשמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה.  הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט.  רבי פינחס אמר בה תרתי חדא בשם רבי זעירא וחד בשם רבי תנחום בר חנילאי.  רבי פינחס בשם רבי זעירא אמר בשר ודם יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא אומר אשכח פלן דקא מטרחא לי.  אבל הקב"ה אינו כן אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך.  הה"ד (תהילים נה) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך.  רבי פינחס בשם רבי תנחום בר חנילאי בשר ודם יש לו פטרון ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו.  עד דצווח ליה עד הוא נפק עברת חרבא על קדליה וקטלית יתיה.  אבל הקב"ה הציל את יהושפט מחרב ארם דכתיב (דברי הימים ב יח) <ו>יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש ויסיתם אלהים ממנו.  רבי זעירא בריה דרבי אבהו רבי אבהו בשם רבי אלעזר (תהילים קמו) אשרי שאל יעקב בעזרו וגומר מה כתיב בתריה (שם) עושה שמים וארץ וגומר.  וכי מה ענין זה לזה אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון שולט באיפרכיא אחת ואינו שולט באיפרכיא אחרת.  אפילו תימר קוזמוקלטור שולט ביבשה שמא שולט בים.  אבל הקב"ה שולט בים ושולט ביבשה.  מציל בים מן המים

דף סג,ב פרק ט הלכה א גמרא  וביבשה מן האש.  הוא שהציל את משה מחרב פרעה.  הציל את יונה ממעי הדגה.  חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש.  לדניאל מבור אריות.  הה"ד (תהילים קמו) עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם וגומר.  אמר רבי תנחומא מעשה בספינה אחת של עכו"ם שהיתה פורשת מים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי עמד עליהם סער גדול בים ועמד כל אחד ואחד מהם והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא ולא הועיל כלום.  כיון שראו שלא הועילו כלום אמרו לאותו יהודי בני קום קרא אל אלהיך ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו והוא גבור מיד עמד התינוק בכל לבו וצעק וקיבל ממנו הקב"ה תפילתו ושתק הים.  כיון שירדו ליבשה ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו אמרו לו לאותו התינוק לית את בעי מזבין לך כלום אמר להון מה אתון בעי מן ההן אכסניא עלובה אמרו לו את אכסניא עלובה אינון אכסניא עלובה אינון הכא וטעוותהון בבבל ואינון הכא וטעוותהון ברומי ואינון הכא וטעוותהון עמהון ולא מהנון להן כלום.  אבל את כל אהן דאת אזיל אלהך עמך הה"ד כה' אלהינו בכל קראינו אליו רבי שמעון בן לקיש אמר בשר ודם יש לו קרוב אם היה עשיר הוא מודה בו ואם היה עני כופר בו אבל הקב"ה אינו כן אלא אפילו ישראל נתונין בירידה התחתונה הוא קורא אותם אחי וריעי ומה טעם למען אחי וריעי רבי אבון ורבי אחא ורבי שמעון בן לקיש בשר ודם יש לו קרוב אם היה פילוסופוס הוא אומר ההן פלן מתקרב לן אבל הקב"ה קורא לכל ישראל קרובים הה"ד (תהילים קמח) וירם קרן לעמו:  פיסקא מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו כו'.  מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל אבל אם נעקרה ממקום אחד אומר ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר מקום שניתנה בו אומר ברוך ארך אפים ומקום שנעקרה ממנו אומר ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם ותחזיר לב עובדיה לעובדך ולא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה תני רבי ישמעאל בן גמליאל אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן.  אמר רבי יוחנן (קוהלת ט) כי מי אשר יחובר.  יבחר כתיב.  אל כל החיים יש בטחון שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקותו.  מה טעמא במות אדם רשע תאבד תקוה.  תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה.  ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו.  ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא.  ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצוות.  אמר רבי אחא (קוהלת ט) כי מי יחובר וגומר אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול יש להם בטחון.  לקרבן אי אפשר שכבר פשטו ידיהן בזבול.  לרחקן אי אפשר שעשו תשובה.  עליהן הוא אומר (ירמיהו נא) וישנו שנת עולם ולא יקיצו.  רבנן דקיסרין אמרי קטני עכו"ם וחילותיו של נבוכדנצר אין חיין ואין נידונין.  עליהן הכתוב אומר וישנו שנת עולם וגומר.  העובר לפני בתי עבודה זרה אומר (משלי טו) בית גאים יסח ה'.  רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי ראה אותם מזבלין לעבודה זרה אומר זבח לאלהים יחרם.  הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס אומר ברוך משנה את הבריות.  את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין אומר ברוך דיין האמת מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו.  אבל אם היה כן ממעי אמו אומר ברוך משנה את הבריות.  הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו.  מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה.  לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן (דברים ז) לא תחנם לא תתן להם חן.  מה אמר אבסקטא לא אמר.  אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו.  שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו.  זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים.  אלא דרך עקמומיתה היתה.  כגון ההן פופסדס והביט בה שלא בטובתו.  קרא הגבר אומר ברוך חכם הרזים (איוב לח) מי שת בטוחות חכמה וגומר.  אמר רבי לוי בערביא קורין לאימרא יובלא (יהושוע ו) והיה במשוך בקרן היובל.  באפריקא קורין לנידה גלמודה (ישעיהו מט) ואני שכולה וגלמודה.  ברומי צווחין לתרנגולא שכוי או מי נתן לשכוי בינה.  הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים.  כשם שאין פרצופין דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה.  בן זומא כשהיה רואה אכלוסין בירושלים אומר ברוך שברא כל אלו לשמשיני כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה.  חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בירר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואח"כ

דף סד,א פרק ט הלכה א גמרא  אכל פרוסה.  ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני.  ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש.  גזז וליבן וניפס וצבע וטווה וארג כבס ותפר ואח"כ מצא חלוק ללבוש ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני.  כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני.  וכן היה בן זומא אומר אורח רע מהו אומר וכי מה אכלתי משל בעל הבית וכי מה שתיתי משל בעל הבית חתיכה אחת אכלתי לו כוס יין שתיתי לו וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו.  אבל אורח טוב אומר ברוך בעל הבית זכור בעל הבית לטובה כמה יין הביא לפני כמה חתיכות הביא לפני כמה טורח טרח לפני כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי.  וכן הוא אומר (איוב לו) זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים:

דף סד,א פרק ט הלכה ב משנה  על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא אומר ברוך שכחו מלא עולם.  על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא אומר ברוך עושה בראשית.  רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואה לפרקים על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב ועל שמועות הרעות הוא אומר ברוך דיין אמת:

דף סד,א פרק ט הלכה ב גמרא  תני בר קפרא מתריעין על הזועות.  שמואל אמר אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם.  מתיבון לשמואל ואנן חמין ליה עבר אמר להון לית איפשר או לעיל מינה או לרע מינה.  שמואל אמר חכים אנא בשקקי שמיא כשקקי נהרדעי קרתי.  בר מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא.  וכי שמואל עלה לשמים אלא על שם (איוב לח) מי יספר שחקים בחכמה.  אליהו ז"ל שאל לר' נהוריי מפני מה באין זועות לעולם אמר ליה בעון תרומה ומעשרות.  כתוב אחד אומר (דברים יא) תמיד עיני ה' אלהיך בה וכתוב אחד (תהילים קד) המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו.  הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום.  בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן המביט לארץ ותרעד.  אמר ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא.  אבל כך עיקרו של דבר אלא בשעה שהקב"ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה ובית מקדשו חרב הוא אפילון לעולמו להחריבו.  הה"ד (ירמיהו כה) שאוג ישאג על נוהו.  בשביל נויהו.  אמר ר' אחא בעון משכב זכר.  אמר הקב"ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך.  חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש.  ורבנן אמרו מפני המחלוקת.  (זכריה יד) ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל.  אמר רבי שמואל אין רעש אלא הפסק מלכות.  כמה דאת אמר (ישעיהו יג) ותרעש הארץ ותחל.  מפני מה (שם) כי קמה על בבל מחשבות ה'.  אליהו ז"ל שאל לר' נהוריי מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים בעולמו.  אמר לו לצורך נבראו בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואמר מה אלו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן אלו שיש בהן צורך לכ"ש אמר ליה עוד הן יש בהן צורך זבוב לצירעה פשפש לעלוקתה נחש לחפפית שבלון לחזיות סממית לעקרב:  פיסקא על הברקים וכו' רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום.  אמר רבי יוסי מה אנן קיימין אם בטורדין דיו

דף סד,ב פרק ט הלכה ב גמרא  פעם אחת ביום.  אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת.  חייליה דרבי יוסי מן הדא.  היה יושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא אחת.  אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם.  אתא אמר רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי אם בטורדין דיו פעם אחת ביום.  אי מפסיקין מברך על כל אחת ואחת.  היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור יצא.  ואם לאו לא יצא.  רבי ירמיה בעי היה יושב בתוך ביתו ערום מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך.  היה יושב במגדל ערום מגדל מהו שיעשה לו כמין מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך:  פיסקא על הרוחות אומר ברוך שכחו מלא עולם.  מתניתא בשבאין בזעף אבל שבאים בנחת אומר ברוך עושה בראשית.  אמר רבי יהושע בן חנניה בשעה שהרוח יוצא לעולם.  הקב"ה משברו בהרים ומרשלו בגבעות.  ואומר לו תן דעתך שלא תזיק בריותי.  מה טעם (ישעיהו מז) כי רוח מלפני יעטוף.  משלהי ליה.  כמה דאת אמר (תהילים קמב) בהתעטף עלי רוחי.  כל כך למה.  ר' חונא בשם רבי אחא ונשמות אני עשיתי.  בשביל נשמות שעשיתי.  אמר רבי הונא בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל וביקש להחריב את העולם כולו.  אחת בימי יונה.  ואחת בימי אליהו.  ואחת בימי איוב.  בימי יונה (יונה א) וה' הטיל רוח גדולה.  בימי איוב (איוב א) והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר וגומר.  בימי אליהו מניין (מלכים א יט) והנה ה' עובר ורוח גדולה חזק מפרק הרים.  אמר רבי יודן בר שלום נימר אותו של איוב בשבילו היה ושל יונה בשבילו היה אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון.  והנה ה' עובר וגו'.  ואחר כך רעש ואחר הרעש אש לא באש ה':  פיסקא רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול.  בזמן שהוא רואה לפרקים.  וכמה הוא פרק אחד לשלשים יום.  שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר בא בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל שנה מהו שנקרע.  אמר ליה אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע.  לאחר שלשים יום צריך אתה לקרוע.  רבי חונא שמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן (שופטים יח) ויהונתן בן גרשום בן מנשה נון תלוי.  אם זכה בן משה ואם לאו בן מנשה.  חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים.  אמר לון על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו.  כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו.  הוה בר נש אתא למיקרבה תור או אימר או גדי לעבודה זרה ואמר ליה פייסיה עלי.  והוא אמר ליה מה זו מועילה לך.  לא רואה ולא שומעת לא אוכלת ולא שותה לא מטיבה ולא מריעה ולא מדברת.  אמר ליה חייך ומה נעביד.  ואמר ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עשר ביעין ואתקין קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואנא מפייס ליה עלך.  מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון.  זימנא חדא אתא חד בר פחין אמר ליה כן.  אמר ליה אם אין מועילה כלום את מה עביד הכא.  אמר ליה בגין חיי.  כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו אמר ליה את בן בנו של אותו צדיק ואת עובד עבודה זרה.  אמר ליה כך אני מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות.  אמר ליה חס ושלום לא אמר כן אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות.  כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו.  הה"ד (דברי הימים א כו) ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות.

דף סה,א פרק ט הלכה ב גמרא  שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו.  נגיד על האוצרות שמינוהו על תיסבוריות שלו.  מתיבין לרבי שמואל בר נחמן והא כתיב (שופטים יח) עד יום גלות הארץ.  אמר לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו.  וחזר לקילקולו הראשון.  הה"ד (מלכים א יג) ונביא אחד זקן יושב בבית אל וגו'.  אמרין הוא הוה.  הרואה את החמה בתקופתה ואת הלבנה בתקופתה ואת הרקיע בטיהרו.  אומר ברוך עושה בראשית.  אמר רב חונה הדא דתימר בימות הגשמים בלבד לאחר שלשה ימים.  הה"ד (איוב לז) ועתה לא ראו אור וגו'.  הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים.  עד איכן.  רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי עד שתראה בחצי המטה.  רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי עד שתתמלא פגימתה.  רבנן דקיסרין אמרין עד ארבעה עשר יום.  אמר רבי יוסי בי רבי בון ויאות.  כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י"ד יום.  הא כל י"ד יום צריך לברך.  בתפילה רבי יוסי בר נהורייא אמר מקדש ישראל מחדש חדשים.  רבי חייא בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים.  שמואל אמר צריך לומר והשיאנו.  רב אמר צריך להזכיר בה זמן.  תני רב הושעיא (בראשית א) והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים.  העובר בין הקברות מהו אומר בא"י מחיה המתים.  רבי חייא בשם רבי יוחנן ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים.  רבי חייא בשם רבי יוחנן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם בא"י מחיה המתים.  רבי אליעזר בשם רבי חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין וסילק אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם ברוך מחיה המתים.  הה"ד במתי ישראל.  אבל במתי אומות העולם אומר (ירמיהו נ) בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם וגו'.  הרואה הקשת בענן אומר בא"י זוכר הברית.  רבי חייא בשם רבי יוחנן נאמן בבריתו וזוכר הברית.  רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כל ימיו של רבי שמעון בן יוחאי לא נראתה הקשת בענן.  רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כן הוה רבי שמעון בן יוחאי אומר בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב והיתה מתמלאה.  רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כן הוה רבי שמעון בן יוחאי אומר אני ראיתי בני העולם הבא ומיעוטין הן.  אין תלתין אינון אנא וברי מנהון.  אין תרין אינון אנא וברי אינון.  רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כך היה רבי שמעון בן יוחאי אומר יקרב אברהם מן גביה ועד גביי.  ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי.  ואין לא יצרף אחיה השילוני עמי ואנא מקרב כל עמא.  וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים.  רבי ברכיה בשם רבי לוי על שם (משלי כה) מים קרים על נפש עיפה שמועה טובה מארץ מרחק.  וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך.  רבי חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה ובסוף כדי שיודחו פניה.  רבי ינאי בשם רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה המגופה.  ויש מגופה נשרית אלא רואין אותה כאלו היא שרויה.  רבי יוסי בשם רבי יהודה ורבי יונה ורבי יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה ולבסוף אפילו כל שהוא.  רבי יוסה בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה.  רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא ורב בימי הוון יתבין.  אמר רבי תנחום לרב אדא

דף סה,ב פרק ט הלכה ב גמרא  בר אבימי לא מסתברא לברכה נאמר.  אמר ליה הין.  אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי לא מסתברא להפסיק תענית נאמר אמר ליה אין.  אמר ליה למה אמרת ליה הין הכין.  אמר ליה כשיטת רבי.  אמר רבי מנא לרבי חזקיה מני רבי'.  אמר ליה רבי זעירא.  אמר ליה ואנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה.  רבי יהודה בר יחזקאל אמר אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו.  (איוב לו) כי יגרע נטפי מים כד"א (ויקרא כז) ונגרע מערכך.  אמר רבי יודן ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה.  שנאמר (איוב כח) ומים תיכן במידה.  רבי יוסי בר יעקב סלק מבקרא רבי יודן מגדליא.  עד דהוא תמן נחת מיטרא ושמע קליה אמר אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת גומל טובה לחייבים.  אמר ליה הדא מנא לך.  אמר ליה הכין הוה רבי סימון מברך על ירידת גשמים.  וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי מחזיק שלשה טפחים דברי רבי מאיר.  רבי יהודה אומר בתחילה טפח ובשנייה שני טפחים ובשלישית שלשה טפחים.  תני רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך טפח יורד מלמעלה שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים.  מאי טעמא (תהילים מב) תהום אל תהום קורא לקול צינוריך.  ואמר רבי לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות.  מה טעם (ישעיהו מה) תפתח ארץ.  כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר.  (שם) ויפרו ישע זו פריה ורבייה.  (שם) וצדקה תצמיח יחד זו ירידת הגשמים.  (שם) כי אני ה' בראתיך לכך בראתיה לתיקונו וליישובו של עולם.  רבי אחא תנא לה בשם רבי שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעה את הארץ.  רבי חנינא בר יקא בשם רבי יהודה שורשי חטה בוקעין בארץ נ' אמה.  שורשי תאינה רכים בוקעין בצור.  תני רבי ישמעאל בן אלעזר אומר אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה.  אם כן מה יעשה שורשי חרוב מה יעשו שורשי שקמה.  אמר רבי חנינא אחת לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותו.  ומה טעמא (ישעיהו כו) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה.  אמר רבי זעירא תני תמן ראה זול בא לעולם ושובע בא לעולם נהר מספיק למדינה אומר ברוך הטוב והמטיב.  אמרו לו מת אביו אומר ברוך דיין האמת.  מת והורישו אומר ברוך הטוב והמטיב:

דף סה,ב פרק ט הלכה ג משנה  בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה.  מברך על הרעה מעין הטובה.  ועל הטובה מעין הרעה.  והצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא.  כיצד היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא.  היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואומר יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא:

דף סה,ב פרק ט הלכה ג גמרא  אמר רבי חייא בר בא לא סוף דבר חדשים אלא אפילו שחקים כאילו הם חדשים לו.  רבי יעקב בר זבדי בשם ר' חייא בר אבא אמר קנה אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.  ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב.  ר' בא אבוה דרבי בא מארי בשם רבי אחא קנה אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה.  ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב.  לבש בגדים אומר ברוך מלביש ערומים.

דף סו,א פרק ט הלכה ג גמרא  העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה.  לאחרים לעשות לו סוכה לשמו.  נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה.  משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד.  מעתה העושה לולב לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב.  לאחר לעשות לולב לשמו.  כשהוא נוטלו אומר על נטילת לולב ואשר החיינו.  ומברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו.  העושה מזוזה לעצמו אומר לעשות מזוזה.  לאחר לעשות מזוזה לשמו.  כשהוא קובע אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות מזוזה העושה תפילין לעצמו וכו' לאחר וכו'.  כשהוא לובש אומר על מצות תפילין.  העושה ציצית לעצמו אומר וכו' לאחר וכו' נתעטף וכו'.  התורם והמעשר אומר ברוך אקב"ו להפריש תרומה ומעשר.  לאחר להפריש תרומה ומעשר לשמו.  השוחט צריך לברך בא"י אמ"ה אקב"ו על השחיטה.  המכסה אומר על כיסוי הדם.  המל צריך לברך ברוך אקב"ו על המילה.  אבי הבן אומר ברוך אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו.  העומדים שם צריכין לומר כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה.  המברך צריך לברך ברוך אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשאירו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו צוה להציל ידידות שאירנו משחת.  ברוך אתה ה' כורת הברית.  מצות אימת מברך עליהן רבי יוחנן אומר עובר לעשייתן.  רב הונא אומר בשעת עשייתן.  אתיא דרב הונא כשמואל דאמר רבי יוסי בי ר' בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה.  ויש אומרים קדושין בבעילה.  אמר רבי יונה אית לך חוריי תפילין של יד עד שלא יחלוץ.  ושל ראש עד שלא ייבה.  לא ייבה מן דייבה הא ייבה.  שחיטה אימת הוא מברך עליה.  רבי יוחנן אומר עובר לשחוט.  יוסי בן נהוראי אומר משישחוט.  למה שמא תתנבל שחיטתה מעתה משיבדק הסימנין.

דף סו,ב פרק ט הלכה ג גמרא  חזקת בני מעיים כשרים תני שחטה ונטלו הזאבים מעיה כשירה.  וחושש שמא ניקבה.  רבי בא בשם רבנן דתמן בני מעיים בחזקת כושר:  פיסקא הצועק לשעבר כו' דבית ינאי אומר ביושבת על המשבר.  היא מתניתא הא קודם כן יצלי.  אמר יהודה בן פזי אף היושב על המשבר יכול להשתנות על שם (ירמיהו יח) הנה כחומר ביד היוצר ר' בשם דבית ינאי עיקור עיבור של דינה זכר היה.  מאחר שנתפללה רחל נעשית נקבה.  הדא היא (בראשית ל) ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה.  מאחר שנתפללה רחל נעשית נקבה.  ואמר רבי יהודה בן פזי בשם דבית רבי ינאי אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה.  אמרה עוד אחר יהיה ממני.  הדא הוא דכתיב (שם) יוסף ה' לי בן אחר.  בנים אחרים לא אמרה.  אלא עוד אחר יהי' ממני.  היה בא מדרך מהו אומר בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי.  הלל הזקן אומר (תהילים קיב) משמועה רעה לא יירא:

דף סו,ב פרק ט הלכה ד משנה  הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו.  בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו ונותן הודאה לשעבר וצועק על העתיד לבא:

דף סו,ב פרק ט הלכה ד גמרא  נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו.  בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום.  ביציאתו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי וכו' בן עזאי אומר מברך ארבע.  שתים בכניסתו ושתים ביציאתו בכניסתו הוא אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום.  נכנס אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שנכנסתי לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום.  כשיצא אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוציאנו מכרך זה לשלום.  יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוליכני לביתי לשלום או למקום פלוני לשלום הדא דאמר במדורות עכו"ם אבל בישראל אין צריך לברך.  אם היה מקום שהורגין שם אפילו מדורות ישראל צריך לברך נכנס לבית הכסא מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו.  בכניסתו מהו אומר.  כבוד לכם המכובדים משרתי קודש דרך ארץ הוא פנו דרך ברוך האל הכבוד.  כשהוא יוצא מהו אומר.  ברוך אשר יצר את האדם בחכמה נכנס למרחץ מתפלל שתים בכניסתו ואחת ביציאתו.  בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת.  ואל יארע דבר בנפשי.  ואם יארע תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא.  כשהוא יוצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהצלתני מן האור אמר רבי אבהו הד"א במרחץ שהיא ניסוקת אבל במרחץ שאינה ניסוקת אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד רבי חלקיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה:

דף סז,א פרק ט הלכה ה משנה  חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.  שנא' (דברים ז) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל לבבך בשני יצרים ביצר טוב וביצר רע.  בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך.  בכל מאודך בכל ממונך.  דבר אחר בכל מאודך בכל מידה ומידה שהוא מודד לך בכל הוי מודה לו מאד מאד.  לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים.  ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר.  כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם.  ומשקלקלו המינין אמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם.  שנאמר (רות ב) והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים (שופטים ו) ה' עמכם ואומר ה' עמך גבור החיל ואומר (משלי כג) אל תבוז כי זקנה אמך ואומר (תהילים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך ר' נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה':

דף סז,א פרק ט הלכה ה גמרא  רבי ברכיה בשם רבי לוי על שם (תהילים לב) ואתה מרום לעולם ה'.  לעולם ידך על עליונה.  בנוהג שבעולם מלך ב"ו יושב ודן כשהוא נותן דימוס הכל מקלסין אותו.  וכשהוא נותן ספקולה הכל מרננים אחריו.  למה ששטף בדינו אבל הקב"ה אינו כן אלא ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך על עליונה.  רבי הונא בשם רבי אחא (תהילים קא) לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה אמר דוד לפני הקב"ה אם חסד אתה עושה עמי אשירה ואם משפט אתה עושה עמי אשירה.  בין כך ובין כך לה' אזמרה.  אמר רבי תנחומא בן יהודה (תהילים נו) באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר בין על מדות הדין בין על מדות הרחמים אהלל דבר.  ורבנן אמרין (תהילים קטז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא בין כך ובין כך ובשם ה' אקרא.  אמר רבי יודן בן פילה הוא שאיוב אמר (איוב כ) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך.  כשנתן ברחמים נתן.  וכשלקח ברחמים לקח.  ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בבריה וכשלקח נמלך בבית דינו.  אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו.  בנין אב שבכולם (דברי הימים ב יח) וה' דבר עליך רעה.  עשה מאהבה ועשה מיראה עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא.  עשה מיראה שאם באת לבעט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט.  שבעה פרושין הן פרוש שיכמי.  ופרוש ניקפי.  ופרוש קיזאי.  פרוש מה הנכיי.  פרוש אדע חובתי ואעשנה פרוש יראה פרוש אהבה.  פרוש שיכמי טעין מצוותא על כיתפא פרוש ניקפי אקיף לי ואנא עביד מצוה פרוש קיזאי עביד חדא חובה וחדא מצוה ומקזז חדא בחדא פרוש מה הנכייה מאן דאית לי מה נא מנכי עביד

דף סז,ב פרק ט הלכה ה גמרא  מצוה פרוש אדע חובתי ואעשה הי דא חובתה עבדית דאעבד מצוה כוותה פרוש יראה כאיוב פרוש אהבה כאברהם אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם.  אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך.  אמר רבי אחא והפסיד אלא (שם) וכרות עמו הברית והחסד וגומר.  אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו.  מאי טעמא (תהילים קט) ולבי חלל בקרבי רבי עקיבה הוה קיים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע.  רחתת ענתה דקרית שמע.  שרי קרי קרית שמע וגחך אמר ליה סבא אי חרש את אי מבעט ביסורין את.  אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא.  לא חרש אנא ולא מבעט ביסורין אנא.  אלא כל יומי קריתי פסוק זה והייתי מצטער ואומר אימתי יבואו שלשתן לידי.  (דברים ו) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.  רחמתיה בכל לבי ורחמתיה בכל ממוני.  ובכל נפשי לא הוה בדיק לי וכדון דמטת בכל נפשי והגיעה זמן קרית שמע ולא אפלגא דעתי.  לפום כן אנא קרי וגחך לא הספיק לומר עד שפרחה נשמתו נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבה עשרים ושתים שנה ולמדו אתים וגמים ריבויין.  אכין ורקין מיעוטין אמר ליה מהו הוא ההן דכתיב (שם) את ה' אלהיך תירא אמר ליה אותו ואת תורתו:  פיסקא לא יקל אדם את ראשו וכו' תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון.  המיסך את רגליו הרי זה הופך פניו כלפי דרום אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דאמר מתניתא מן הצופים ולפנים.  רבי עקיבה אומר בכל מקום.  ובלבד במקום שאין שם כותל תני המיסך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב אלא לצדדין ר' יהודה אומר בשעת המקדש רבי יוסי אומר מן הצופים ולפנים.  רבי עקיבה אומר בכל מקום ובלבד במקום שאין בו כותל.  אמר רבי עקיבה נכנסתי אחר רבי יהושע לראות המעשה אמר לו מה ראיתה אמר להן ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב ולא פירע עד שישב ולא ישב עד ששיפשף ולא קינח בימין אלא בשמאל.  אף שמעון בן עזאי היה אומר כן נכנסתי אחר רבי עקיבה לראות את המעשה אמר לו מה ראיתה וכו'.  תני לא יכנס אדם בהר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורות בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ.  מה טעם (קוהלת ד) שמור רגליך באשר תלך אל בית האלהים.  רבי יוסי בר יהודה אומר הרי הוא אומר (אסתר ד) ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק.  אמר לפני ליחה סרוחה כן.  על אחת כמה וכמה לפני שער המקום.  לא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר.  מה אם נעילה שהוא של כבוד את אומר אסור.  רקיקה שהוא של בזיון לא כל שכן.  תני לא היו עונין אמן בבית המקדש מהו היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מניין שלא היו עונין אמן במקדש תלמוד לומר (נחמיה ט) קומו וברכו את ה' וגו' מניין על כל ברכה וברכה ת"ל (שם) ומרומם על כל ברכה ותהילה.  אמר ר' יהושע דרומיא שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכים בית דין של מעלה עמהן.  ואילו הן חרמה של יריחו ומגילת אסתר ושאילת שלום בשם.  חרמה של יריחו (יהושוע ז) חטא ישראל.  ולא יהושע גזר.  אלא מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן.  מגילת אסתר (אסתר י) קיימו וקבלו וגו'.  רב אמר וקבל כתיב מלמד שהסכימו.  ושאילת שלום בשם.  (רות ב) והנה בועז בא מבית לחם ומנין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן תלמוד לומר (שופטים ו) וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל.  רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי אף המעשרות.  שנאמר (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר וגו'.  מהו עד בלי די רבי יוסי בר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן דבר שאי אפשר לו לומר דיי הוא ברכה.  ר' ברכיה ור' חלבו ורב אבא בר עילאי

דף סח,א פרק ט הלכה ה גמרא  בשם רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיינו.  ברכות דיינו ברכות.  (משלי כג) אל תבוז כי זקנה אמך אמר ר' יוסי בר בון אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבוזה עליהן מה טעמא אל תבוז כי זקנה אמך.  אמר ר' זעירא אם נזדקנה אומתך עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים.  הה"ד (שמואל א א) ועלה האיש מעירו וגו'.  (תהילים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך רבי נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לה'.  רבי חלקיה בשם רבי סימון העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית מ"ט הפרו תורתך עת [לעשות] לה'.  תני רבי שמעון בן יוחאי אומר אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם.  מ"ט הפרו תורתך עת לעשות לה'.  הלל הזקן היה אומר בשעה דמכנשין בדר.  ובשעה דמבדרין כנוש.  וכן היה הלל אומר אם ראית את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה בדר.  ואם לאו כנוש.  אמר רבי אלעזר מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום.  רבי יונה בשם רבי יוסי בן גזירה כל פיטטיא בישין ופיטטיא דאורייתא טבין.  כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין.  אמר רבי שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו כתיב יום תעזביני ימים אעזבך.  לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה בחדא משכנא לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין.  ואשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש.  כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו.  כיון שהפליג דעתו ממנו היא היתה הולכת ונישאת לאחר.  תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום.  קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן.  וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו.  תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו.  הוא שדוד אמר (תהילים קיט) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך.  וכן הוא אומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.  נכנס למרחץ ראה את עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות כיון שהביט במילה שלו התחיל לקלס להקב"ה.  (תהילים יב) למנצח על השמינית מזמור לדוד אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.  מה טעם (ישעיהו נד) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך:


תלמוד ירושלמי - מסכת ברכות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט