משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו


הלכות שגגות פרק א

א  כל העובר בשגגה על אחת ממצוות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבין עליה כרת--הרי זה חייב להקריב קרבן חטאת, ומצות עשה היא שיקריב חטאתו על שגגתו.

ב  וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת, חייבין על שגגתה חטאת--חוץ משלוש עבירות, מגדף ומבטל מילה וקרבן פסח:  הפסח והמילה--מפני שהן מצוות עשה, ואין מביאין חטאת אלא על שגגת לא תעשה, שנאמר "אחת מכל מצוות ה', אשר לא תיעשינה" (ויקרא ד,יג); והמגדף--מפני שאין בו מעשה, ונאמר "לעושה בשגגה" (במדבר טו,כט), יצא מגדף, שאין בו מעשה.

ג  לפיכך המקבל עליו עבודה זרה באלוה--אף על פי שהוא חייב כרת, ואם היה מזיד נסקל--אם קיבל בשגגה, פטור מן הקרבן:  לפי שלא עשה מעשה, ונאמר "בעשותה אחת . . ." (ויקרא ד,כז).

ד  [ג] כל כרתות שבתורה חוץ משלוש כרתות שביארנו--אם עבר היחיד על אחת מהן בשגגה, מביא חטאת קבועה:  חוץ מטמא שאכל קודש, וטמא שנכנס למקדש--ששניהם אין מביאין חטאת קבועה, אלא קרבן עולה ויורד כמו שיתבאר.

ה  [ד] חטאת קבועה, היא הבאה מן הבהמה בלבד.  וקרבן עולה ויורד, הוא הקרבן שאינו קבוע:  אלא אם היה עשיר, מביא חטאת בהמה; ואם היה עני, מביא עוף, או עשירית האיפה, כמו שיתבאר.

ו  נמצאת למד שכל העבירות שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה, שלוש וארבעים; ואלו הן:  (א) הבא על אימו, (ב) והבא על אם אשתו, (ג) והבא על אם אימה, (ד) והבא על אם אביה, (ה) הבא על בתו, (ו) והבא על בת בתו, (ז) והבא על בת בנו, (ח) והבא על בת אשתו, (ט) והבא על בת בתה, (י) והבא על בת בנה, (יא) הבא על אחותו, (יב) והבא על אחותו שהיא בת אשת אביו, (יג) והבא על אחות אביו, (יד) והבא על אחות אימו, (טו) והבא על אחות אשתו, (טז) והבא על אשת אביו, (יז) והבא על אשת אחי אביו, (יח) והבא על אשת בנו, (יט) והבא על אשת אחיו, (כ) והבא על אשת איש, (כא) והבא על הנידה, (כב) השוכב עם זכור, (כג) הבא על אביו, (כד) הבא על אחי אביו, (כה) השוכב עם בהמה, (כו) האישה המביאה את הבהמה עליה.

ז  נמצאו כל כרתות שבעריות, שישה ועשרים.  ובשאר העבירות, שבעה עשר; ואלו הן:  (א) העובד עבודה זרה במעשה, (ב) הנותן מזרעו למולך, (ג) בעל אוב, (ד) בעל יידעוני במעשה, (ה) המחלל את השבת, (ו) העושה מלאכה ביום הכיפורים, (ז) האוכל ושותה ביום הכיפורים, (ח) האוכל חמץ בפסח, (ט) האוכל חלב, (י) האוכל דם, (יא) האוכל נותר, (יב) האוכל פיגול, (יג) השוחט קודשים חוץ לעזרה, (יד) המעלה קרבן חוץ לעזרה, (טו) המפטם את שמן המשחה, (טז) המפטם את הקטורת, (יז) הסך בשמן המשחה.  הרי אלו, שלוש וארבעים עבירות שמביאין על שגגתן חטאת קבועה.

ח  ומה הוא הקרבן שמביא השוגג באחת מאלו:  אם בעבודה זרה שגג--מביא עז בת שנתה לחטאת, והיא האמורה בפרשת שלח לך, בין שהיה העושה הדיוט, או מלך או כוהן משוח.  הכול שווין, בשגגת עבודה זרה.

ט  אבל אם שגג באחת משאר השתיים וארבעים--אם היה הדיוט--מביא שעירת עיזים, או נקבה מן הכבשים; וזו היא חטאת של אחד "מעם הארץ" (ויקרא ד,כז), האמורה בפרשת ויקרא.  ואם המלך הוא ששגג באחת מהן, מביא שעיר עיזים לחטאת.  ואם כוהן משוח הוא, מביא פר בן בקר לחטאת; והוא נשרף, כמו שנתפרש שם.

י  [ה] אחד יחיד ששגג באחת מאלו, או מרובין--שנאמר "תורה אחת תהיה לכם, לעושה בשגגה" (ראה במדבר טו,כט).  כיצד:  אנשי מדינה ששגגו ודימו שהיום חול, והרי הוא יום הכיפורים, וכולן אכלו, ועשו מלאכה--כל אחד ואחד מהן מביא שתי חטאות, כשבות או שעירות; וכן אם שגגו כולן והקטירו לעבודה זרה--כל אחד ואחד מן העובדים, מביא עז בת שנתה לחטאת.


משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות שגגות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו


יש לך שאלה או הערה?