תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - רות - הכול
פרק א ב ג ד


רות פרק ב

א ולנועמי מודע לאישה, איש גיבור חיל--ממשפחת, אלימלך:  ושמו, בועז.  ב ותאמר רות המואבייה אל-נועמי, אלכה-נא השדה ואלקוטה בשיבולים--אחר, אשר אמצא-חן בעיניו; ותאמר לה, לכי בתי.  ג ותלך ותבוא ותלקט בשדה, אחרי הקוצרים; וייקר מקרהא--חלקת השדה לבועז, אשר ממשפחת אלימלך.  ד והנה-בועז, בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים, יהוה עימכם; ויאמרו לו, יברכך יהוה.  ה ויאמר בועז לנערו, הניצב על-הקוצרים:  למי, הנערה הזאת.  ו ויען, הנער הניצב על-הקוצרים--ויאמר:  נערה מואבייה היא, השבה עם-נועמי משדה מואב.  ז ותאמר, אלקוטה-נא ואספתי בעומרים, אחרי, הקוצרים; ותבוא ותעמוד, מאז הבוקר ועד-עתה--זה שבתה הבית, מעט.  ח ויאמר בועז אל-רות הלוא שמעת בתי, אל-תלכי ללקוט בשדה אחר, וגם לא תעבורי, מזה; וכה תדבקין, עם-נערותיי.  ט עינייך בשדה אשר-יקצורון, והלכת אחריהן--הלוא ציוויתי את-הנערים, לבלתי נוגעך; וצמית, והלכת אל-הכלים, ושתית, מאשר ישאבון הנערים.  י ותיפול, על-פניה, ותשתחו, ארצה; ותאמר אליו, מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני--ואנוכי, נוכרייה.  יא ויען בועז, ויאמר לה--הוגד הוגד לי כול אשר-עשית את-חמותך, אחרי מות אישך; ותעזבי אביך ואימך, וארץ מולדתך, ותלכי, אל-עם אשר לא-ידעת תמול שלשום.  יב ישלם יהוה, פועלך; ותהי משכורתך שלמה, מעם יהוה אלוהי ישראל, אשר-באת, לחסות תחת-כנפיו.  יג ותאמר אמצא-חן בעיניך אדוני, כי ניחמתני, וכי דיברת, על-לב שפחתך; ואנוכי לא אהיה, כאחת שפחותיך.  יד ויאמר לה בועז לעת האוכל, גושי הלום ואכלת מן-הלחם, וטבלת פיתך, בחומץ; ותשב, מצד הקוצרים, ויצבוט-לה קלי, ותאכל ותשבע ותותר.  טו ותקם, ללקט; ויצו בועז את-נעריו לאמור, גם בין העומרים תלקט--ולא תכלימוה.  טז וגם שול-תשולו לה, מן-הצבתים; ועזבתם וליקטה, ולא תגערו-בה.  יז ותלקט בשדה, עד-הערב; ותחבוט את אשר-ליקטה, ויהי כאיפה שעורים.  יח ותישא ותבוא העיר, ותרא חמותה את אשר-ליקטה; ותוצא, ותיתן-לה, את אשר-הותירה, משובעה.  יט ותאמר לה חמותה איפה ליקטת היום, ואנה עשית--יהי מכירך, ברוך; ותגד לחמותה, את אשר-עשתה עימו, ותאמר שם האיש אשר עשיתי עימו היום, בועז.  כ ותאמר נועמי לכלתה, ברוך הוא ליהוה, אשר לא-עזב חסדו, את-החיים ואת-המתים; ותאמר לה נועמי, קרוב לנו האיש--מגואלינו, הוא.  כא ותאמר, רות המואבייה:  גם כי-אמר אליי, עם-הנערים אשר-לי תדבקין, עד אם-כילו, את כל-הקציר אשר-לי.  כב ותאמר נועמי, אל-רות כלתה:  טוב בתי, כי תצאי עם-נערותיו, ולא יפגעו-בך, בשדה אחר.  כג ותדבק בנערות בועז, ללקט--עד-כלות קציר-השעורים, וקציר החיטים; ותשב, את-חמותה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - רות - הכול
פרק א ב ג ד


יש לך שאלה או הערה?