תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח


שיר השירים פרק ז

א שובי שובי השולמית, שובי שובי ונחזה-בך; מה-תחזו, בשולמית, כמחולת, המחניים.  ב מה-יפו פעמייך בנעלים, בת-נדיב; חמוקי ירכייך--כמו חלאים, מעשה ידי אומן.  ג שוררך אגן הסהר, אל-יחסר המזג; בטנך ערימת חיטים, סוגה בשושנים.  ד שני שדייך כשני עופרים, תואמי צבייה.  ה צווארך, כמגדל השן; עינייך בריכות בחשבון, על-שער בת-רבים--אפך כמגדל הלבנון, צופה פני דמשק.  ו ראשך עלייך ככרמל, ודלת ראשך כארגמן:  מלך, אסור ברהטים.  ז מה-יפית, ומה-נעמת--אהבה, בתענוגים.  ח זאת קומתך דמתה לתמר, ושדייך לאשכולות.  ט אמרתי אעלה בתמר, אוחזה בסנסיניו; ויהיו-נא שדייך כאשכלות הגפן, וריח אפך כתפוחים.  י וחיכך, כיין הטוב הולך לדודי למישרים; דובב, שפתי ישנים.  יא אני לדודי, ועליי תשוקתו.  {ס}

יב לכה דודי נצא השדה, נלינה בכפרים.  יג נשכימה, לכרמים--נראה אם-פרחה הגפן פיתח הסמדר, הנצו הרימונים; שם אתן את-דודיי, לך.  יד הדודאים נתנו-ריח, ועל-פתחינו כל-מגדים--חדשים, גם-ישנים; דודי, צפנתי לך.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח


יש לך שאלה או הערה?