משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו


הלכות תפילה פרק ג

א  תפילת השחר--מצותה, שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה; וזמנה, עד סוף שעה רביעית שהוא שליש היום.  ואם עבר או טעה והתפלל אחר ארבע שעות עד חצות היום--יצא ידי חובת תפילה, אבל לא יצא ידי חובת תפילה בזמנה:  שכשם שמצות תפילה מן התורה, כך מצוה מדבריהם להתפלל אותה בזמנה שתיקנו לה חכמים ונביאים.

ב  כבר אמרנו שתפילת מנחה, כנגד זמן תמיד של בין הערביים תיקנו זמנה.  ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום, בתשע ומחצה--תיקנו זמנה מתשע שעות ומחצה, והיא הנקראת מנחה קטנה.  ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת, היו שוחטין את התמיד בשש ומחצה--אמרו שהמתפלל מאחר שש ומחצה, יצא; ומשהגיע זמן זה--הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה.

ג  נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה וקטנה, והאחת רשות.  והורו מקצת גאונים שאין ראוי להתפלל רשות, אלא הגדולה; וכן הדין נותן, מפני שהיא כנגד דבר שאינו תדיר בכל יום.  ואם התפלל הגדולה חובה, לא יתפלל הקטנה אלא רשות.

ד  הא למדת שזמן מנחה גדולה, משש שעות ומחצה עד תשע ומחצה.  וזמן מנחה קטנה, מתשע ומחצה עד שיישאר מן היום שעה ורביע; ויש לו להתפלל אותה, עד שתשקע החמה.

ה  תפילת המוספין--זמנה אחר תפילת השחר, עד שבע שעות ביום; והמתפלל אחר שבע שעות--אף על פי שפשע--יצא ידי חובתו, מפני שזמנה כל היום.

ו  תפילת הערב--אף על פי שאינה חובה--המתפלל אותה, יש לו להתפלל מתחילת הלילה עד שיעלה עמוד השחר.  תפילת נעילה--כדי שישלים אותה, סמוך לשקיעת החמה.

ז  המתפלל תפילה קודם זמנה--לא יצא ידי חובתו, וחוזר ומתפלל אותה בזמנה.  ואם התפלל תפילת שחרית בשעת הדוחק, אחר שעלה עמוד השחר--יצא.  ויש לו להתפלל תפילת ערבית של לילי שבת, בערב שבת קודם שתשקע השמש; וכן מתפלל ערבית של מוצאי שבת, בשבת:  לפי שתפילת ערבית רשות, אין מדקדקין בזמנה.  ובלבד שיקרא קרית שמע בעונתה, אחר צאת הכוכבים.

ח  כל מי שעבר עליו זמן תפילה, ולא התפלל--במזיד--אין לו תקנה, ואינו משלם; בשוגג, או שהיה אנוס או טרוד--משלם אותה תפילה, בזמן תפילה הסמוכה לה, ומקדים תפילה אחרונה, ואחריה מתפלל את התשלומין.

ט  כיצד:  טעה ולא התפלל שחרית עד שעבר חצי היום, יתפלל מנחה שתיים--הראשונה תפילת מנחה, והשנייה תשלומי שחרית.  טעה ולא התפלל מנחה עד ששקעה השמש, מתפלל ערבית שתיים--הראשונה ערבית, ושנייה תשלומי מנחה.  טעה ולא התפלל ערבית עד שעלה עמוד השחר, מתפלל שחרית שתיים--ראשונה שחרית, ושנייה תשלומי ערבית.

י  טעה ולא התפלל לא תפילה זו, ולא תפילה הסמוכה לה--אינו משלם אלא האחרונה בלבד.  כיצד:  טעה ולא התפלל לא שחרית ולא מנחה, מתפלל ערבית שתיים--ראשונה תפילת ערבית, והאחרונה תשלומי מנחה; אבל שחרית--אין לה תשלומין, שכבר עבר יומה.  וכן בשאר תפילות.

יא  היו לפניו שתי תפילות, של מנחה ושל מוספין--מתפלל של מנחה, ואחר כך של מוספין.  ויש מי שהורה שאין עושין כן בציבור, כדי שלא יטעו.


משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו


יש לך שאלה או הערה?