משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


הלכות גניבה פרק ז

א  השוקל לחברו במשקלות חסרות מן המשקל שהסכימו עליו בני אותה המדינה, או המודד במידה חסרה מן המידה שהסכימו עליה--הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תעשו עוול, במשפט, במידה, במשקל ובמשורה" (ויקרא יט,לה).

ב  אף על פי שהמודד או השוקל חסר גונב--אינו משלם תשלומי כפל, אלא משלם לו המידה או המשקל.  ואין לוקין על לאו זה, מפני שהוא חייב בתשלומין.

ג  כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מידה חסרה, או משקל חסר--עובר בלא תעשה, שנאמר "לא יהיה לך בכיסך . . ." (דברים כה,יג).  ואפילו לעשות המידה עביט של מימי רגליים, אסור:  שאף על פי שאין זה לוקח ומוכר בה, שמא יבוא מי שאינו יודע שהיא חסרה, וימדוד בה.  ואין לוקין על לאו זה, שהרי אין בו מעשה.

ד  היו המידות והמשקלות של בני העיר חתומות בחותם ידוע, וזו המידה או המשקל החסרים בלא חותם--הרי זה מותר לשהותם לשאר תשמישי הבית.

ה  כיוצא בזה סלע שנפגמה מן הצד--לא יעשנה משקל בין משקלותיו, ולא יזרקנה בין גרוטותיו, ולא ייקבנה ויתלנה בצוואר בנו:  שמא יבוא אחר ויעשנה משקל.  אלא או ישחוק או יחתוך או יקוץ, או ישליך לים המלח.

ו  [ה] חסרה ועמדה על מחצה, יקיים.  עמדה על פחות ממחצה, יקוץ; על יתר ממחצה, יקוץ עד שיעמידנה על מחצה.  ואם לא חסרה אלא פחות משתות--יקיים לשאת ולתת בה, אבל לא למשקל:  שכל פחות משתות, מוחלין בו רוב האדם במשא ובמתן.

ז  [ו] סלע שנפגמה באמצע--אסור למכור אותה להרג או לחרם, מפני שמרמין בה את אחרים; אבל נוקבה, ותולה אותה בצוואר הקטן.

ח  [ז] עושה אדם מידותיו סאה, וחצי סאה, ורביע סאה, וקב, וחצי קב, ורובע הקב, וחצי הרובע, ושמין הרובע; אבל לא יעשה קביים, שלא תתחלף ברובע הסאה שהוא קב ומחצה.

ט  וכן במידות הלח עושה הין, וחצי הין, ורביעית ההין, ולוג, וחצי לוג, ורביעית, ושמין, ואחד משמונה בשמינית.  ולא אסרו לעשות שלישית הין ורביעית הין, אף על פי שמתחלפין זה בזה, הואיל והיו במקדש מימות משה רבנו.

י  [ח] אחד הנושא ונותן עם ישראל, או עם הגוי עובד עבודה זרה--אם מדד או שקל בחסר, עובר בלא תעשה וחייב להחזיר.  וכן אסור להטעות את הגויים בחשבון, אלא ידקדק עימו:  שנאמר "וחישב, עם קונהו" (ויקרא כה,נ)--אף על פי שהוא כבוש תחת ידיך, קל וחומר לגוי שאינו כבוש תחת ידיך; והרי הוא אומר "כי תועבת ה' אלוהיך, כל עושה אלה:  כול, עושה עוול" (דברים כה,טז), מכל מקום.

יא  [ט] וכן במידת הקרקע--אם הטעה את חברו במשיחת הקרקע, עובר בלא תעשה:  שנאמר "לא תעשו עוול, במשפט, במידה" (ויקרא יט,לה)--"במידה", זו מידת הקרקע.  וכן הוא עניין פסוק זה "לא תעשו עוול, במשפט", מידת קרקע, ולא במשפט המשקל ולא במשפט המידה, אפילו מידה קטנה כמשורה.

יב  [י] בני חבורה המקפידים זה על זה שהחליפו חלק בחלק, או לווה ממנו מאכל והחזיר לו--עוברין משום מידה, ומשום משקל, ומשום מניין, ומשום לווין ופורעין ביום טוב.

יג  [יא] המסיג גבול ריעהו, והכניס מתחום חברו בתוך תחום שלו--אפילו מלוא אצבע--אם בחוזקה עשה, הרי זה גזלן; ואם הסיג בסתר, הרי זה גנב.  ואם בארץ ישראל הסיג הגבול, הרי זה עובר בשני לאוין:  בלאו של גניבה או של גזילה, ובלאו של "לא תסיג גבול ריעך" (דברים יט,יד).  ואין חייבין בלאו זה אלא בארץ ישראל, שנאמר "בנחלתך, אשר תנחל, בארץ" (שם).

יד  [יב] קשה עונשן של מידות, יתר מעונשן של עריות, שזה בינו לבין המקום, וזה בינו לבין חברו.  וכל הכופר במצות מידות--ככופר ביציאת מצריים, שהיא תחילת הציווי; וכל המקבל עליו מצות מידות--הרי זה מודה ביציאת מצריים, שהיא גרמה לכל הציוויין.


משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


יש לך שאלה או הערה?