משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב


הלכות עדות פרק ד

א  עדי נפשות--צריכין שיהיו שניהם רואין העושה עבירה כאחד, וצריכין להעיד כאחד, ובבית דין אחד.  אבל בדיני ממונות, אינן צריכין לכך.

ב  כיצד:  היה אחד רואהו מחלון זה כשעבר העבירה, והעד השני רואהו מחלון אחר--אם היו שני העדים רואין זה את זה, מצטרפין; ואם לאו, אין מצטרפין.  היה זה המתרה בו רואה את העדים, והעדים רואין אותו--אף על פי שאין רואין זה את זה, המתרה מצרפן.

ג  היו שני העדים בבית אחד, והוציא אחד מהן ראשו מן החלון, וראה זה שעושה מלאכה בשבת, ואחד מתרה בו, והכניס ראשו, וחזר העד השני והוציא ראשו מאותו החלון וראהו--אין מצטרפין:  עד שיראו שניהם כאחד.

ד  היו שני עדים רואין אותו מחלון זה, ושני עדים רואין אותו מחלון אחר, ואחד מתרה בו באמצע--בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, הרי זו עדות אחת; ואם לא היו רואין אלו את אלו, ולא צירף אותן המתרה--הרי אלו שתי עדייות.  לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת--הוא והן נהרגין, שהרי הוא נהרג בעדות הכת השנייה.

ה  [ב] אבל בדיני ממונות--אף על פי שראו זה אחר זה, עדותן מצטרפת.  כיצד:  אמר האחד בפניי הלווהו ביום פלוני, או בפניי הודה לו, ואמר העד השני וכן אני הלווהו בפניי, או הודה לו ביום אחר--הרי אלו מצטרפין.

ו  [ג] וכן אם אמר האחד בפניי הלווהו, והשני אומר בפניי הודה לו, או שאמר הראשון בפניי הודה לו, והשני שהעיד אחר זמן אמר בפניי הלווהו--הרי אלו מצטרפין.

ז  [ד] וכן בעת שמעידין בבית דין--יבוא אחד, ושומעין דבריו היום, וכשיבוא העד השני לאחר זמן, שומעין דבריו; ומצטרפין זה לזה, ומוציאין בהן הממון.

ח  [ה] וכן אם היה עד אחד בכתב, ועד אחד על פה--מצטרפין.  ואם אמר זה שלא כתב עדותו, קניתי מידו על דבר זה, ולא בא המלווה הזה, ולא שאל ממני לכתוב--שניהם מצטרפין; ונעשת מלווה בשטר, ואינו יכול לומר פרעתי.

ט  [ו] העיד העד האחד בבית דין זה, והעיד השני בבית דין אחר--יבוא בית דין אצל בית דין, ויצטרפו עדותן.  וכן אם העידו שני העדים בבית דין זה, וחזרו והעידו בבית דין אחר--יבוא אחד מכל בית דין ובית דין, ויצטרפו.  אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו, אין מצטרפין.

י  [ז] אף על פי שמצרפין העדות, בדיני ממונות, צריך שיעיד כל עד אחד משניהם, בכל הדבר כמו שביארנו.  אבל אם העיד אחד במקצת הדבר, והעיד השני במקצתו--אין מקיימין את הדבר מעדות שניהם:  שנאמר "יקום דבר" (דברים יט,טו), ולא חצי דבר.

יא  כיצד:  זה אומר אכל שדה זו שנה פלונית, וזה העיד שאכלה בשנה שנייה, וזה העיד שאכלה בשנה שלישית--אין מצרפין עדות שלושתן ואומרים הרי אכלה שלוש שנים:  שכל אחד ואחד, העיד במקצת הדבר.

יב  וכן אם העיד זה שאני ראיתי שערה אחת בצד ימינו של זה, וזה אומר ואני ראיתי שערה אחת בצד שמאלו באותו היום--אין מצטרפין דברי שניהם כדי שנאמר הרי העידו שניהם שהיה זה גדול ביום פלוני:  לפי שכל אחד, העיד במקצת הסימנין.

יג  אפילו העידו שניים בשערה אחת, והעידו שניים אחרים בשערה אחת, שהרי כל כת מהם העידה על חצי דבר--אין זו עדות.

יד  אבל אם העיד האחד שראה שתי שערות בצד ימין, והעיד השני שראה שתי שערות בצד שמאל--מצטרפין.  וכן כל כיוצא בזה.


משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב


יש לך שאלה או הערה?