תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק כא

א ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם.  ב כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד; ובשביעית--ייצא לחופשי, חינם.  ג אם-בגפו יבוא, בגפו ייצא; אם-בעל אישה הוא, ויצאה אשתו עימו.  ד אם-אדוניו ייתן-לו אישה, וילדה-לו בנים או בנות--האישה וילדיה, תהיה לאדוניה, והוא, ייצא בגפו.  ה ואם-אמור יאמר, העבד, אהבתי את-אדוני, את-אשתי ואת-בניי; לא אצא, חופשי.  ו והגישו אדוניו, אל-האלוהים, והגישו אל-הדלת, או אל-המזוזה; ורצע אדוניו את-אוזנו במרצע, ועבדו לעולם.  {ס}

ז וכי-ימכור איש את-בתו, לאמה--לא תצא, כצאת העבדים.  ח אם-רעה בעיני אדוניה, אשר-לו יעדה--והפדה:  לעם נוכרי לא-ימשול למוכרה, בבגדו-בה.  ט ואם-לבנו, ייעדנה--כמשפט הבנות, יעשה-לה.  י אם-אחרת, ייקח-לו--שארה כסותה ועונתה, לא יגרע.  יא ואם-שלוש-אלה--לא יעשה, לה:  ויצאה חינם, אין כסף.  {ס}

יב מכה איש ומת, מות יומת.  יג ואשר לא צדה, והאלוהים אינה לידו--ושמתי לך מקום, אשר ינוס שמה.  {ס}

יד וכי-יזיד איש על-ריעהו, להורגו בעורמה--מעם מזבחי, תיקחנו למות.  {ס}

טו ומכה אביו ואימו, מות יומת.  {ס}

טז וגונב איש ומכרו ונמצא בידו, מות יומת.  {ס}

יז ומקלל אביו ואימו, מות יומת.  {ס}

יח וכי-יריבון אנשים--והכה-איש את-ריעהו, באבן או באגרוף; ולא ימות, ונפל למשכב.  יט אם-יקום והתהלך בחוץ, על-משענתו--וניקה המכה:  רק שבתו ייתן, ורפוא ירפא.  {ס}

כ וכי-יכה איש את-עבדו או את-אמתו, בשבט, ומת, תחת ידו--נקום, יינקם.  כא אך אם-יום או יומיים, יעמוד--לא יוקם, כי כספו הוא.  {ס}

כב וכי-יינצו אנשים, ונגפו אישה הרה ויצאו ילדיה, ולא יהיה, אסון--ענוש ייענש, כאשר ישית עליו בעל האישה, ונתן, בפלילים.  כג ואם-אסון, יהיה--ונתת נפש, תחת נפש.  כד עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל.  כה כווייה תחת כווייה, פצע תחת פצע, חבורה, תחת חבורה.  {ס}

כו וכי-יכה איש את-עין עבדו, או-את-עין אמתו--ושיחתה:  לחופשי ישלחנו, תחת עינו.  כז ואם-שן עבדו או-שן אמתו, יפיל--לחופשי ישלחנו, תחת שינו.  {פ}

כח וכי-ייגח שור את-איש או את-אישה, ומת--סקול ייסקל השור, ולא ייאכל את-בשרו, ובעל השור, נקי.  כט ואם שור נגח הוא מתמול שלשום, והועד בבעליו ולא ישמרנו, והמית איש, או אישה--השור, ייסקל, וגם-בעליו, יומת.  ל אם-כופר, יושת עליו--ונתן פדיון נפשו, ככול אשר-יושת עליו.  לא או-בן ייגח, או-בת ייגח--כמשפט הזה, ייעשה לו.  לב אם-עבד ייגח השור, או אמה--כסף שלושים שקלים, ייתן לאדוניו, והשור, ייסקל.  {ס}

לג וכי-יפתח איש בור, או כי-יכרה איש בור--ולא יכסנו; ונפל-שמה שור, או חמור.  לד בעל הבור ישלם, כסף ישיב לבעליו; והמת, יהיה-לו.  {ס}

לה וכי-ייגוף שור-איש את-שור ריעהו, ומת--ומכרו את-השור החי, וחצו את-כספו, וגם את-המת, יחצון.  לו או נודע, כי שור נגח הוא מתמול שלשום, ולא ישמרנו, בעליו--שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה-לו.  {ס}

לז כי יגנוב-איש שור או-שה, וטבחו או מכרו--חמישה בקר, ישלם תחת השור, וארבע-צאן, תחת השה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?