תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


תהילים פרק עט

א  מזמור, לאסף:
אלוהים, באו גויים בנחלתך--    טימאו, את היכל קודשך;
שמו את-ירושלים    לעיים.
ב  נתנו, את-נבלת עבדיך--    מאכל, לעוף השמיים;
בשר חסידיך,    לחיתו-ארץ.
ג  שפכו דמם, כמים--סביבות ירושלים;    ואין קובר.
ד  היינו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
ה  עד-מה יהוה, תאנף לנצח;    תבער כמו-אש, קנאתך.
ו  שפוך חמתך--    אל הגויים, אשר לא-ידעוך:
ועל ממלכות--    אשר בשמך, לא קראו.
ז  כי, אכל את-יעקוב;    ואת-נווהו השמו.
ח  אל-תזכור-לנו,    עוונות ראשונים:
מהר, יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאוד.
ט  עוזרנו, אלוהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך;
והצילנו וכפר על-חטאותינו,    למען שמך.
י  למה, יאמרו הגויים--    איה אלוהיהם:
ייוודע בגויים לעינינו;    נקמת, דם-עבדיך השפוך.
יא  תבוא לפניך, אנקת אסיר:    כגודל זרועך--הותר, בני תמותה.
יב  והשב לשכנינו שבעתיים,    אל-חיקם;
חרפתם אשר חירפוך    אדוניי.
יג  ואנחנו עמך, וצאן מרעיתך--    נודה לך, לעולם:
לדור ודור--    נספר, תהילתך.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ


יש לך שאלה או הערה?