משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


הלכות שכנים פרק י

א  מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה חמישים אמה, מפני נואי העיר.  וכל אילן הנמצא קרוב לעיר בפחות מזה, קוצצין אותו.  ואם האילן קדם, נותנין לו בני העיר את דמיו; ואם היה הדבר ספק ולא נודע איזה מהם קדם, אין לו לבעל האילן דמים, אלא נוטל עציו, והולך.

ב  מרחיקין גורן קבועה מן העיר חמישים אמה, כדי שלא יוליך הרוח התבן בעת שזורה, ויזיק לבני העיר.  וכן לא יעשה אדם גורן קבועה בתוך שלו, אלא אם כן היה לו חמישים אמה לכל רוח, כדי שלא יזיק התבן לנטיעת חברו או לנירו.

ג  מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמישים אמה.  [ד] ואין עושין בורסקי אלא למזרח העיר, מפני שרוח מזרחית חמה וממעטת היזק ריח עיבוד העורות.

ד  [ה] מי שבא לעשות משרה של פשתן בצד ירק של חברו, שהרי מי המשרה נבלעין בארץ והולכין ומפסידין את הירק, או שנטע כרישין קרוב מן הבצלים של חברו, שהן מפיגין טעמן, או שנטע חרדל בצד כוורת דבורים, שהרי הדבורים אוכלין העלין ומפסידין הדבש--בכל אלו וכיוצא בהן, אינו צריך להרחיק בכדי שלא יזיק; ועל הניזק להרחיק את עצמו, אם ירצה, עד שלא יגיע לו הנזק:  שזה בתוך שלו הוא עושה, והנזק בא לחברו מאליו.

ה  במה דברים אמורים שאינו מרחיק, בשהיה הנזק בא מאליו אחר שיפסקו מעשיו של מזיק.  אבל אם היו מעשיו של זה שעושה ברשותו מזיקין את חברו בשעת עשייתו, הרי זה כמי שמזיק בידו; הא למה זה דומה, למי שעמד ברשותו ויורה חיצים לחצר חברו ואמר ברשותי אני עושה, שמונעין אותו.

ו  וכן כל ההרחקות האמורות למעלה בעניין זה--אם לא הרחיקן, הרי זה כמי שהזיק בחיציו.  לפיכך צריך להרחיק משרה מן הירק, וכרישין מן הבצלים, וחרדל מן הדבורים, שלושה טפחים או יתר מעט--כדי שלא יהיה היזק בידיים; אבל להרחיק עד שלא יבוא הנזק מאליו, אינו צריך.

ז  [ו] בעל עלייה שהיה שופך מים, והן יורדין על הדר בבית למטה--אם הייתה שם מעזיבה שהמים כלים בה בעת שפיכה, ואחר שיפסוק העליון מלשפוך ייבלעו המים ויירדו וינטפו על התחתון--צריך התחתון לתקן ולהרחיק עצמו מן הנזק; ואם אין שם מעזיבה, אלא כשישפוך יירדו המים מיד--הרי זה כמזיק בחיציו, והעליון מתקן או יימנע מלשפוך.  וכן כל כיוצא בזה.

ח  [ז] מי שהיה לו בור בתוך שדהו, ובא חברו ונטע אילן בתוך שדהו קרוב לבור חברו--אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו, הרי שורשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידין אותו:  שזה נזק הבא מאליו הוא לאחר זמן, ובעת שנטע אינו מזיקו; וכשם שזה חופר בתוך שלו, כך זה נוטע בתוך שלו.

ט  וכן ראובן שחפר בור, וירד ומצא שורשי אילן של שמעון בתוך שדהו--קוצץ וחופר, והעצים שלו.  ואם היה קרוב לאילן שמעון בתוך שש עשרה אמה--השורשים של שמעון, וקוצצן ונותנן לו.  ואם אינו צריך לחפור בור, ויצאו השורשים של שמעון לתוך שדהו--הרי זה מעמיק שלושה טפחים כדי שלא יעכב המחרשה, וכל שורש שימצא בתוך שלושה טפחים קוצצו; ואינו חושש שמא ייבש האילן של חברו, שזה בתוך שלו הוא חופר.

י  [ח] מי שהייתה שדה חברו נטועה גפנים או שאר אילנות, ובא הוא לנטוע בתוך שדהו גפנים בצד גפנים או אילנות בצד אילנות--צריך להרחיק ארבע אמות.  במה דברים אמורים, בארץ ישראל.  אבל בחוצה לארץ, ירחיק בין גפנים לגפנים שתי אמות; ובין גפנים לשאר אילנות, או בין אילנות לאילנות, ארבע אמות בכל מקום.  היה גדר בינתיים, זה סומך לגדר וזה סומך לגדר בכל מקום.

יא  מי שהיה אילן חברו נוטה לתוך שדהו, קוצץ מלוא מרדע על גבי המחרשה; ובחרוב ובשקמה--קוצץ כל הנוטה, עד שיהיה שקול כנגד המצר.  וכן אם היה נוטה על בית השלהין של חברו, או על בית האילן--קוצץ את כל הנוטה, עד שיהיה שקול כנגד המצר.


משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


יש לך שאלה או הערה?