תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק יג

א ומליל ה', עם משה ולאהרון למימר.  ב אנש, ארי יהי במשך בסריה עמקא או עדיא או בהרא, ויהי במשך בסריה, למכתש סגירו--וייתיתי לוות אהרון כהנא, או לוות חד מבנוהי כהניא.  ג ויחזי כהנא ית מכתשא במשך בסרא וסערא במכתשא אתהפיך למחוור, ומחזי מכתשא עמיק ממשך בסריה--מכתש סגירותא, הוא; ויחזיניה כהנא, ויסאיב יתיה.  ד ואם בהרא חוורא היא במשך בסריה, ועמיק לית מחזהא מן משכא, וסערה, לא אתהפיך למחוור--ויסגר כהנא ית מכתשא, שבעא יומין.  ה ויחזיניה כהנא, ביומא שביעאה, והא מכתשא קם כד הוה, לא אוסיף מכתשא במשכא--ויסגריניה כהנא שבעא יומין, תניינות.  ו ויחזי כהנא יתיה ביומא שביעאה, תניינות, והא עמא מכתשא, ולא אוסיף מכתשא במשכא--וידכיניה כהנא עדיתא היא, ויצבע לבושוהי וידכי.  ז ואם אוספא תוסיף עדיתא במשכא, בתר דייתחזי לכהנא לדכותיה; וייתחזי תניינות, לכהנא.  ח ויחזי, כהנא, והא אוסיפת עדיתא, במשכא--ויסאביניה כהנא, סגירותא היא.  {פ}

ט מכתש סגירו, ארי תהי באנשא; וייתיתי, לוות כהנא.  י ויחזי כהנא, והא עמקא חוורא במשכא, והיא, הפכת סערא למחוור; ורושם בסר חי, בעמיקתא.  יא סגירות עתיקא היא במשך בסריה, ויסאביניה כהנא:  לא יסגריניה, ארי מסאב הוא.  יב ואם מסגא תסגי סגירותא, במשכא, ותחפי סגירותא ית כל משך מכתשא, מרישיה ועד רגלוהי--לכל חיזו, עיני כהנא.  יג ויחזי כהנא, והא חפת סגירותא ית כל בסריה--וידכי, ית מכתשא:  כוליה אתהפיך למחוור, דכי הוא.  יד וביומא דייתחזי ביה בסרא חיא, יהי מסאב.  טו ויחזי כהנא ית בסרא חיא, ויסאביניה:  בסרא חיא מסאב הוא, סגירותא הוא.  טז או ארי יתוב בסרא חיא, ויתהפיך למחוור; וייתי, לוות כהנא.  יז ויחזיניה, כהנא, והא אתהפיך מכתשא, למחוור--וידכי כהנא ית מכתשא, דכי הוא.  {פ}

יח ואנש, ארי יהי ביה במשכיה שחנא; וייתסי.  יט ויהי באתר שחנא, עמקא חוורא, או בהרא, חוורא סמקא; וייתחזי, לכהנא.  כ ויחזי כהנא, והא מחזהא מכיך מן משכא, וסערה, אתהפיך למחוור--ויסאביניה כהנא מכתש סגירותא היא, בשחנא סגיאת.  כא ואם יחזינה כהנא, והא לית בה סער חיוור, ומכיכא לייתהא מן משכא, והיא עמיא--ויסגריניה כהנא, שבעא יומין.  כב ואם אוספא תוסיף, במשכא--ויסאיב כהנא יתיה, מכתשא היא.  כג ואם באתרה קמת בהרתא, לא אוסיפת--רושם שחנא, היא; וידכיניה, כהנא.  {ס}

כד או אנש, ארי יהי במשכיה כוואה דנור; ויהי רושם כוואה, בהרא חוורא סמקא--או חוורא.  כה ויחזי יתה כהנא והא אתהפיך סערא למחוור בבהרתא, ומחזהא עמיק מן משכא--סגירותא היא, בכוואה סגיאת; ויסאיב יתיה כהנא, מכתש סגירותא היא.  כו ואם יחזינה כהנא, והא לית בבהרתא סער חיוור, ומכיכא לייתהא מן משכא, והיא עמיא--ויסגריניה כהנא, שבעא יומין.  כז ויחזיניה כהנא, ביומא שביעאה:  אם אוספא תוסיף, במשכא--ויסאיב כהנא יתיה, מכתש סגירותא היא.  כח ואם באתרה קמת בהרתא לא אוסיפת במשכא, והיא עמיא--עומק כוואה, היא; וידכיניה, כהנא--ארי רושם כוואה, היא.  {פ}

כט וגבר או איתא, ארי יהי ביה מכתשא, בריש, או בדקן.  ל ויחזי כהנא ית מכתשא, והא מחזוהי עמיק מן משכא, וביה סער סומק, דעדק--ויסאיב יתיה כהנא נתקא הוא, סגירות רישא או דקנא הוא.  לא וארי יחזי כהנא ית מכתש נתקא, והא לית מחזוהי עמיק מן משכא, וסער אוכם, לית ביה--ויסגר כהנא ית מכתש נתקא, שבעא יומין.  לב ויחזי כהנא ית מכתשא, ביומא שביעאה, והא לא אוסיף נתקא, ולא הוה ביה סער סומק; ומחזי נתקא, לית עמיק מן משכא.  לג ויגלח סחרני נתקא--ודעם נתקא, לא יגלח; ויסגר כהנא ית נתקא שבעא יומין, תניינות.  לד ויחזי כהנא ית נתקא ביומא שביעאה, והא לא אוסיף נתקא במשכא, ומחזוהי, לייתוהי עמיק מן משכא--וידכי יתיה כהנא, ויצבע לבושוהי וידכי.  לה ואם אוספא יוסיף נתקא, במשכא, בתר, דכותיה.  לו ויחזיניה, כהנא, והא אוסיף נתקא, במשכא--לא יבקר כהנא לסער סומק, מסאב הוא.  לז ואם כד הוה קם נתקא וסער אוכם צמח ביה, איתסי נתקא--דכי הוא; וידכיניה, כהנא.  {ס}

לח וגבר, או איתא, ארי יהי במשך בסרהון, בהרן--בהרן, חוורן.  לט ויחזי כהנא, והא במשך בסרהון בהרן--עמיין חוורן:  בוהקא הוא סגי במשכא, דכי הוא.  {ס}

מ וגבר, ארי ייתר סער רישיה--קריח הוא, דכי הוא.  מא ואם מקוביל אפוהי, ייתר סער רישיה--גליש הוא, דכי הוא.  מב וארי יהי בקרחותא או בגלישותא, מכתש חיוור סמוק--סגירות סגיא היא, בקרחותיה או בגלישותיה.  מג ויחזי יתיה כהנא, והא עומק מכתשא חיוור סמוק, בקרחותיה, או בגלישותיה--כמחזי סגירות, משך בסרא.  מד גבר סגיר הוא, מסאב הוא; סאבא יסאביניה כהנא, ברישיה מכתשיה.  מה וסגירא דביה מכתשא, לבושוהי יהון מבוזעין ורישיה יהי פריע, ועל שפם, כאבילא יתעטף; ולא תסתאבו ולא תסתאבו, יקרי.  מו כל יומין דמכתשא ביה, יהי מסאב--מסאב הוא:  בלחודוהי ייתיב, מברא למשריתא מותביה.  {ס}

מז ולבושא, ארי יהי ביה מכתש סגירו:  בלבוש עמר, או בלבוש כיתן.  מח או בשתיא או בערבא, לכיתנא ולעמרא; או במשכא, או בכל עבידת משך.  מט ויהי מכתשא ירוק או סמוק, בלבושא או במשכא או בשתיא או בערבא או בכל מן דמשך--מכתש סגירותא, הוא; וייתחזי, לכהנא.  נ ויחזי כהנא, ית מכתשא; ויסגר ית מכתשא, שבעא יומין.  נא ויחזי ית מכתשא ביומא שביעאה, ארי אוסיף מכתשא בלבושא או בשתיא או בערבא או במשכא, לכול דיתעביד משכא, לעבידתא--סגירות מחסרא מכתשא, מסאב הוא.  נב ויוקיד ית לבושא או ית שתיא או ית ערבא, בעמרא או בכיתנא, או ית כל מן דמשך, דיהי ביה מכתשא:  ארי סגירות מחסרא היא, בנורא תיתוקד.  נג ואם, יחזי כהנא, והא לא אוסיף מכתשא, בלבושא או בשתיא או בערבא; או, בכל מן דמשך.  נד ויפקיד, כהנא, ויחוורון, ית דביה מכתשא; ויסגריניה שבעא יומין, תניינות.  נה ויחזי כהנא בתר דחוורו ית מכתשא, והא לא שנא מכתשא מן כד הוה ומכתשא לא אוסיף--מסאב הוא, בנורא תוקדיניה:  תברא היא, בשחיקותיה או בחדתותיה.  נו ואם, חזא כהנא, והא עמא מכתשא, בתר דחוורו יתיה--ויבזע יתיה, מן לבושא או מן משכא, או מן שתיא, או מן ערבא.  נז ואם תיתחזי עוד בלבושא או בשתיא או בערבא, או בכל מן דמשך--סגיא, היא:  בנורא תיקדיניה, ית דביה מכתשא.  נח ולבושא או שתיא או ערבא או כל מן דמשך, דתחוור, ויעדי מינהון, מכתשא--ויצטבע תניינות, וידכי.  נט דא אורייתא דמכתש סגירו לבוש עמר או כיתנא, או שתיא או ערבא, או, כל מן דמשך--לדכאותיה, או לסאבותיה.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


יש לך שאלה או הערה?